כיצד מחליט בית משפט אם מדובר בבלאי סביר או בלתי סביר במושכר?

דרגו את המאמר

לאחר שלוש שנות שכירות, פינו השוכרים את דירת המגורים, וביקשו לקבל את שטר הערבות שעליו חתמו במסגרת חוזה שכירות. אולם אז בעלי הדירה בדקו את הנכס וגילו שיש בו ליקויים רבים, הכוללים בין היתר: בית מטונף ומלוכלך, שיש שבור, ארונות מטבח שהתקלפו, נזק לגינה עקב אי השקיה וצביעה שנעשתה באופן חובבני. מאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמה וניסיון גישור לא צלח, נדרש בית משפט לתביעות קטנות בטבריה להכריע בסוגיה.

מנגד טענו השוכרים כי בשנה הראשונה התגלתה סתימת ביוב, אשר טופלה על ידי בעל הנכס עצמו, אך הוא לא הצליח לתקן את הסתימה, והבעיה חזרה שוב ושוב. רק לאחר מספר ניסיונות כושלים, הגיע בעל הדירה למסקנה כי הוא אינו מסוגל לתקן את הבעיה, והביא בעל מקצוע אשר העריך כי השוכרים אינם אשמים בגרימת הסתימה, אלא הצנרת נהרסה עקב חדירת עצים וצמחיה מהגינה.

סתימה במערכת הביוב שלא טופלה על ידי איש מקצוע גרמה לעגמת נפש רבה

השוכרים הגישו תביעה שכנגד ודרשו פיצוי הולם בגין עגמת נפש עקב הסתימה במערכת הביוב, ובשל העובדה שבעל הדירה ניסה לחסוך כסף ולתקן בעצמו את הסתימה, ומי שסבל בתקופת הניסויים הם השוכרים, ואילו התובע היה גר בעצמו בדירה במהלך תקופה זו, הוא אינו היה מוכן לסבול את המטרד הקשה במשך זמן כה רב. עוד טענו השוכרים כי הם סולקו מהבית שבוע לפני תום החוזה.

לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון בצילומים של הליקויים בנכס, השתכנע בית המשפט כי בשנת 2000 הנכס אוכלס לראשונה, והשוכרים נכנסו לדירה לאחר שימוש של כ- 12 שנים, לכן פריטים מסוימים בדירה הגיעו למצב שהם צריכים החלפה עקב בלאי סביר.

יחד עם זאת בית המשפט קבע כי הנזק בשיש נגרם עקב שימוש בלתי סביר, ועל הנתבעים לפצות את התובעים בגין פריט זה. לגבי תיקון התריסים והחלונות קבע כי לא הוכח אם מדובר בליקויים שנבעו משימוש בלתי סביר מטעם השוכרים או שמא מבלאי סביר. לכן דחה את התביעה בפריט זה.

השוכרים ישלמו לבעלי הנכס סך של 3,550 שקלים לאחר קיזוז התביעה שכנגד

בנסיבות אלו חייב בית המשפט את הנתבעים לשלם לתובעים סכום של 7,550 שקלים עבור הפריטים הבאים: סך של 1,800 שקלים תיקון השיש. סך של 1,250 שקלים בגין החלפת הכיור במטבח. בגין ניקוי הבית סך של 1,500 שקלים. 500 שקלים עבור שלטים למזגנים וצילינדר לדלת ועוד סכום של 2,500 שקלים עבור צבע.

עוד קבע בית המשפט כי השוכרים זכאים לפיצוי לא ממוני בגין עגמת הנפש והסבל שנגרם להם עקב השיהוי בטיפול בבעיית הביוב בסך של 4,000 שקלים. לפיכך לאחר קיזוז הסכום שנפסק בתביעה שכנגד, הנתבעים חויבו לשלם לתובעים סך של 3,550 שקלים, ולאור המסקנות שאליהן הגיע בית המשפט לא נקבע צו להוצאות.

ת"ק 39614-03-15