www.what2do.co.il

תביעה בגין פגם נסתר בדירה, באילו מקרים ניתן לקבל פיצויים?

דרגו את המאמר
  התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

תביעה בגין פגם נסתר בדירה, באילו מקרים ניתן לקבל פיצויים?

פגם נסתר בדירה הוא ליקוי שאינו נראה לעין של אדם סביר. ליקוי אשר היה גלוי לקבלן שבנה את הדירה ומכר אותה ונסתר מעיני הדייר, נקרא ליקוי נסתר, כאשר כל אי התאמה או ליקוי בניה שבבסיסם תקן או תקנה נחשבים בבחינת ליקויים נסתרים. במקרה שמתגלה אי התאמה שאף צד לא הסתיר אותה היא אינה נחשבת לליקוי נסתר.


הסכם מכר כולל הצהרה מטעם המוכר על תקינות הנכס ומערכותיו והצהרה מטעם הרוכש, כי הוא בדק את הנכס ומוותר על כל טענה נגד המוכר בנוגע למצבו. חובת הגילוי נחשבת לחלק בלתי נפרד מחובת תום הלב החלה על הצדדים לעסקת המכר, כך שעל כל צד מוטלת החובה לגלות לצד השני את מלוא המידע המצוי בידו על הנכס הנמכר.


ביטול עסקת מכר עקב פגם נסתר


סעיף 16 לחוק המכר קובע כי אם נמצא פגם בנכס הנובע מעובדות שהמוכר ידע או היה עליו לדעת עליהן בעת חתימת ההסכם, והוא הסתיר זאת מהקונה, הקונה זכאי לבטל את העסקה עקב אי התאמה או לדרוש פיצויים מוסכמים, ובתנאי שנתן למוכר הודעה מיד לאחר שגילה את הפגם.


במסגרת יחסי קבלן מול רוכש דירה, הקבלן אמור לדעת על קיומו של ליקוי נסתר מעיני הקונה, כאשר הקבלן הזמין את חומרי הבניה ושירותי התכנון, והוא ריכז את סוגי תכניות הבנייה הרלוונטיות כולל אישורי ספקים ואישורי בדיקות מעבדות לגבי איכות וטיב החומרים, תעודות אחריות מספקים, חוזים עם קבלני משנה ובעלי מקצוע ועוד.


כמו כן, הקבלן נושא באחריות בגין ליקויים נסתרים, אשר נגרמו כתוצאה מפעילויות של מתכננים ועובדים כולל מנהלי עבודה, מודדים, מפקחי בניה ועוד. ואף ישנה מערכת רחבה של חוקים המטילים על אחריות על הקבלן כולל חוק המכר (דירות), חוק התקנים, חוק התכנון והבניה ועוד. ואף בעוד שהקבלן נמצא בקשרים מקצועיים מול משרד מהנדס העיר והוועדה המקומית לתכנון ולבניה מוטלת עליו האחריות למלא אחר הדרישות במסגרת החוק.


תביעה בגין ליקויים נסתרים בדירת מגורים


בפני בית משפט השלום בעפולה הוגשה תביעה כספית על סכום כולל של 200,000 שקלים בגין ליקויים נסתרים נטענים בדירת מגורים.


התובע טען כי הוא רכש מהנתבע דירת מגורים בעיר עפולה. בדירה נתגלו ליקויים נסתרים רבים אשר הנתבע הסתיר אותם ממנו. התובע טען כי גם חברת הקבלן חבה כלפי התובע וזאת על אף שהתובע לא רכש באופן ישיר ממנה את הנכס. עם גילויי רטיבות בדירה, החל התובע לבדוק ואף נעזר בשירותיו של מומחים. על פי חוות דעתם בדירה קיימים ליקויים שונים, כגון: ליקויי איטום, חיפוי, ריצוף, רטיבות וסדקים.


מנגד טענו הנתבעים כי באוגוסט 2010, מכרה החברה את הדירה לנתבע. כשנה וחצי מאוחר יותר, רכש התובע את הדירה מאת הנתבע. בהסכם המכר בין הצדדים, פורטו כלל הליקויים הקיימים בדירה וכל אלו תוקנו על ידי הנתבע.


לאחר מספר חודשים, אחיו של התובע, אשר התגורר בדירה בפועל, פנה אל המוכר וטען כי קיימת רטיבות במרפסת. ואז, לטענת הנתבעים, הנתבע הגיע לדירה עם בעל מקצוע שהסביר כי מדובר ברטיבות לאור כך שהריצוף הונח על חומר סומסום רטוב וכי ניתן לתקן ליקוי זה ללא צורך בפירוק הריצוף.


ואולם, הפתרון שהציע בעל המקצוע לא מצא חן בעיני אחיו של התובע. בסופו של יום הצדדים הסכימו על החלפת הריצוף תוך נשיאה משותפת בעלויות, כל צד כפי הסכמתו. באוגוסט 2012 ביצעו הנתבעים את התחייבותם כנדרש. ולאחר שפירקו את הריצוף, התובע ואחיו סירבו להמשך ביצוע התחייבויות הצדדים והחלו להעלות טענות על ליקויים נוספים בדירה. מטעם הנתבעים הוגשה חוות דעת של מהנדס. ולאחר שעבר על כלל הליקויים הנטענים, חמישים במספר, חיווה דעתו כי תיקונם עומד על סכום כולל של 2,000 שקלים בלבד.


חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט


לאור אופי טענות הצדדים וסוג התובענה, מונה מומחה מטעם בית משפט, שביקר בדירה בנוכחות הצדדים והמומחים מטעמם. בפני המומחה הוצגו כתבי הטענות ונספחיהם, תכניות של הדירה וצילומים שונים. וכן עמדו בפניו כלל חוות דעת הצדדים. בסופה של חוות דעת המומחה נקבע כי עלות תיקון כלל הליקויים הנטענים עומדת על סכום של 50,000 שקלים.


התביעה בחרה שלא לשלוח שאלות הבהרה למומחה ועמדה על חקירתו בבית המשפט. במהלך עדות המומחה בבית המשפט, הוסיף המומחה זכאות לתשלום של 600 שקלים בגין ליקוי בחוות דעתו, כך שלא נעשה שינוי מהותי הלכה למעשה בין חוות דעת המומחה לבין עמדתו לאחר חקירתו בבית המשפט. חוות דעתו נותרה, רובה ככולה, כפי שהייתה פרט לתיקון מינורי במסגרתו התיר להוסיף 600 שקלים בלבד לסכום הפיצוי.


על פי ההלכה הפסוקה, כאשר ממנה בית המשפט מומחה, ממצאיו מאומצים אלא אם נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות כן. עוד נקבע כי המדיניות המשפטית הרצויה שאמורה להנחות את בתי המשפט במקרים של סכסוכים שנושאם ליקויי בניה, היא לקבל, למעט במקרים חריגים, את חוות דעת המומחה שמונה מטעם בית המשפט. מדיניות כזו מקצרת באופן ניכר את ההליכים בסכסוכים מסוג זה.


בדרך כלל מאמץ בית המשפט את חוות הדעת. לפיכך, אם מקצועיותו של המומחה ואמינותו לא עורערה ולא נטענו לגביה טענות שהתקבלו, לא קיימים נימוקים כבדי משקל לסטות מממצאי חוות הדעת של מומחה בית המשפט. בסופו של דבר קיבל בית המשפט את חוות דעתו של המומחה וקבע כי חברת הקבלן תשלם לתובע סכום כולל של 50,600 שקלים, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 12,000 שקלים.


ת"א 20348-05-13
 

לשאלות, תגובות או הערות לחץ/י כאן

 


מאמרים נוספים בתחום

ועד בית בבניין משותף - האם קיימת סמכות משפטית?

האם ועד בית רשאי להגיש תביעה בגין ליקויי בנייה כנגד הקבלן אשר בנה את הבית במסגרת עסקת קומבינציה? האם ועד הבית הינו סמכות משפטית? 

תביעה על סך 7 מיליון שקלים בגין ליקויי בנייה

דיירי פרויקט המגדלים היוקרתיים במרינה בהרצליה הגישו תביעה כנגד הקבלנים אשר בנו את הפרויקט בגין "ליקויי בנייה קשים" לטענתם.  

איחור במסירת דירה מקבלן על פי תיקון מספר 5 בחוק המכר

באילו מקרים איחור במסירת דירה מקבלן מהווה הפרה של הסכם הרכישה ומהו שיעור הפיצויים שלו זכאים הרוכשים בעקבות האיחור?  

התיישנות תביעת ליקויי בנייה

חוק מכר הדירות מחייב את הקבלן לתקן ליקויי בנייה במקרה שתוכח אחריות לפי החוק, לתקופות של עד עשר שנים מיום מסירת הדירה, בגין פריטים שונים בדירה ובבניין. 

תביעת ליקויי בניה בריצוף - מי אחראי לתקן את הליקויים?

ליקויי בניה הקשורים בבעיות ריצוף יכולים לבוא לידי ביטוי בהתקנת משטחים ללא שיפועים או נקודות ניקוז מתאימות, בשל הפרשי גבהים בין אריחים, כתמים, סדקים ושברים באריחים, ליקויים בחיתוכים ועוד. 

ליקויי בניה אסתטיים: באילו מקרים תוגש תביעה?

סדקים בקירות, צביעה לא מדויקת, ואי אחידות בריצוף מהווים ליקויי בניה אסתטיים שאינם עלולים לפגוע בביטחות הדיירים, אך יכולים לפגוע ברמת הסיפוק ושביעות רצונם, בעיקר כאשר מדובר בדירה חדשה.  

ליקויי בנייה: כיצד להגיש תביעת פיצויים בגין נזקי רטיבות?

אחד מליקויי הבנייה הנפוצים ביותר הוא נזקי רטיבות. נזקי רטיבות גורמים להופעת עובש בקירות, לקילופי טיח וצבע, לקצר במערכת החשמל, להיחלשות המבנה וסכנה ליציבותו ואף לירידת ערך הנכס. 

מהי תקופת בדק בית המוטלת על הקבלן?

תקופת בדק בית מתחילה מעת מסירת דירה חדשה לידי הרוכשים והיא נמשכת בין שנה אחת לשבע שנים בהתאם לטיב הליקוי, ובמהלכן הקבלן מחויב לתקן את הליקויים או לפצות את הקונים בגין הנזק.  

מהי תקופת אחריות לפי חוק המכר?

בתקופת האחריות שנמשכת שלוש שנים, האחריות לתיקון ליקויים לא מוטלת על הקבלן באופן אוטומטי, ועל הקונה להוכיח כי מקור הפגם הוא בתכנון, בעבודה או בחומרים לקויים שאינם בהתאם לתקנים או למפרטים מקובלים. 

הגנה על רוכשי דירות מקבלן באמצעות מתן בטוחות

קבלן המוכר דירה חדשה, מחויב למסור לרוכש בטחונות לצורך הבטחת ההשקעה עד להשלמת רישום הזכויות. הבטוחות השכיחות הן מתן ערבות בנקאית ורישום הערת אזהרה. 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.