נזקים שנגרמו בעת פינוי מושכר, מתי ניתן לקבל פיצויים?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

בעלת מבנה מסחרי באזור התעשייה בקריית ביאליק, פנתה אל בית משפט השלום בקריות והגישה תביעה לנזקים שנגרמו לטענתה בעת פינוי המושכר על ידי השוכרים.

התובעת היא בעלים של מבנה מסחרי, אשר ענייניו מנוהלים על ידי בנה. ביולי 2013 נחתם חוזה שכירות עם הנתבעים לשנה, כאשר ניתנה בתחילתו תקופה של 40 ימים נוספים ללא תשלום. כמו כן, ניתנה לשוכרים אפשרות לתקופות אופציה של שנה כל אחת, שיחולו אוטומטית, אלא אם בחרו השוכרים להודיע שלושה חודשים לפני תחילת תקופת האופציה, על אי רצונם להאריך את תקופת החוזה.

בין הצדדים הוסכם כי במסגרת חתימת החוזה, ניתנה לנתבעים אפשרות להתאים את המושכר לצרכיהם. במסגרת זו הותר להם, בין היתר, להרוס גלריה קיימת במבנה, ולבנות אחרת, וכן להתקין תקרה אקוסטית במבנה.

בסוף מרץ 2015, הודיעו הנתבעים לתובעת כי אין בדעתם להפעיל שוב את תקופת האופציה וכי בכוונתם לפנות את המושכר בתוך 3 חודשים. לקראת סוף התקופה, ביקשו הנתבעים מבנה של התובעת שיודיע להם מה מתוך השיפורים שביצעו, הוא מבקש כי יושארו במושכר. על שאלה זו השיב כי ייתן תשובה מאוחר יותר, אך לא הוצגה תשובה מאוחרת יותר.

ביולי 2015, הודיעו הנתבעים לתובעת, כי עקב בעיות לוגיסטיות המקום יפונה מספר ימים לאחר מכן. בהמשך הודיעו כי המקום פונה וכי מגיע לתובעת תשלום בגין שלושה ימי שכירות נוספים. אין חולק כי בשלב זה הגיעו לידי בנה של התובעת מפתחות המושכר, אך כשהגיע למקום באותו יום, לא היה מרוצה מראות עיניו, וביקש מהנתבעים שוב לתפוס חזקה במקום כדי לבצע פינוי מסודר וניקיון המקום.

סכסוך לגבי פירוק מחוברים שהיו במושכר

בשלב זה התגלע סכסוך בין הצדדים, באשר לפירוק מחוברים שהיו במושכר. התובע החליף את מנעול המושכר, הנתבעים טענו כי טרם מסרו חזקה במקום חזרה לתובעת, ולאחר שבנה סירב לפתוח בפניהם שוב את המושכר, פרצו את המנעול החדש, ופינו את המקום רק בתום תקופת החוזה המקורית.

התובעת גבתה את דמי השכירות בגין חודש יולי 2015 ובעת העזיבה פירקו הנתבעים את הגלריה והתקרה האקוסטית שהתקינו, ולקחו עמם גופי תאורה שלטענתם התקינו במושכר. בגין סכסוך זה, הוגשו על ידי התובעים ארבע תביעות נגד הנתבעים, אשר שלוש מהן הוכרעו, על ידי מותבים שונים, והרביעית עמדה להכרעת בית משפט השלום בקריות.

התובעת טענה לנזקים שנגרמו למושכר, בעת עזיבת הנתבעים לרבות פירוק מחוברים על ידם, בסך 67,750 שקלים, על פי חוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה. מעיון בה עלה כי היא העריכה עלות של שני מזגנים, עלות תיקון תקרה אקוסטית, ועלות גופי תאורה שנלקחו על ידי הנתבעים. כמו כן, היא העריכה את עלות הקמת גלריה במבנה, עלות המנעול שנפרץ, ועלות תיקון רצפה, קירות, והסדרת כבלי החשמל.

הנתבעים טענו מנגד כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת מעשה בית דין, לרבות אי בקשת היתר פיצול סעדים בתביעת הפינוי ובתביעה בגין חשבונות החשמל. לטענתם, מדובר בתביעה קנטרנית, מאחר שעמדה להם הזכות להחזיק במושכר עד המועד שהוא פונה בפועל, וכי לא גרמו כל נזקים לתובעת.

לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, קבע בית המשפט, על פי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, כי נגרם נזק למזגן ישן בסך של 1,000 שקלים. לגבי תיקון תקרה אקוסטית, ציין התובע כי הנזק נגרם אך ורק בגין התקרה האקוסטית שהייתה במשרדים, ולא בגין התקרה האקוסטית שהייתה באולם והותקנה על ידי הנתבעים, לפיכך אישר בית המשפט תיקון בסך 3,000 שקלים.

בדומה לחוות דעתו של המומחה, לא אישר בית המשפט את התקנת גופי תאורה. ונקבע כי משהותקנו אלה על ידי הנתבעים, זכאים היו לקחתם, ואין מקום לתשלום עבורם, שכן לא הוכח כי החליפו גופי תאורה אחרים שהיו במקום. כמו כן, נדחתה הדרישה לתשלום בגין הגלריה, ואושרה העלות בגין תיקון והסדרת כבלי החשמל, בסך 2,500 שקלים ועלות בסך 1,000 שקלים בגין תיקון רצפה שנחתכה.

בית המשפט דחה את טענת התובעת לצורך הרב בהערכות לשוכר החדש, אלא הכיר בתיקונים מינוריים בלבד שבאחריות הנתבעים. יתר ההערכות נובעת מהצורך שהיה קיים ממילא להתאים את המבנה לשוכר החדש שנדרש לו עסק אחר ואין בינה ובין הנתבעים דבר וחצי דבר, ואף אין הצדקה לפסיקת פיצויים בגין עגמת נפש.

בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי נזקי התובעת מסתכמים בסך של 9,750 שקלים בלבד. על כן חייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת סכום זה, ואף לנוכח התוצאה לא מצא מקום בנסיבות העניין לתת צו להוצאות המשפט.

ת"א 33864-01-16