הקמת מחסן ללא היתר ברכוש משותף, מה העונש הצפוי?
דרגו את המאמר |
|
![]() |
התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
.jpg)
סעיף 145 לחוק התכנון והבניה קובע כי אסור לעשות שימוש במקרקעין אלא לאחר שניתן היתר מרשות הרישוי המקומית היתר, וניתן לעשות שימוש במקרקעין בהתאם לתנאי ההיתר בלבד. כולל הקמה של בניין, הריסתו והקמתו בשנית, כולו או חלק ממנו, הוספה לבניין קיים וכל תיקון בו, פרט לתיקון פנימי בדירה.
סעיף 204(א) לחוק התכנון והבניה קובע כי ביצוע עבודה או שימוש במקרקעין ללא היתר מהווה עבירה פלילית, שהעונש הצפוי בגינה הוא קנס כספי, מאסר למשך שנתיים, ובעבירה נמשכת צפוי קנס נוסף, וכן מאסר נוסף למשך שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה, לאחר שהנאשם קיבל הודעה בכתב מהועדה המקומית על אותה עבירה או לאחר הרשעתו.
בניית מחסן בחצר הבניין ללא היתר
הנאשם הורשע על פי הודאתו, בעבירה של שימוש במקרקעין ללא היתר, זאת בעקבות הקמת מבנה בקומת הקרקע בחצר הבניין, ברכוש המשותף של הדיירים, המשמש אותו כמחסן. בית משפט לעניינים מקומיים ברחובות נדרש לקבוע את העונש ההולם.
על פי עובדות כתב האישום, הנאשם בעל זכויות חכירה ומחזיק בדירה בקומה שנייה, בבניין מגורים בעיר רחובות. ייעוד המקרקעין הוא מגורים. במועד שאינו ידוע למאשימה, ולפני למעלה מחמש שנים בנה הנאשם בחצר המשותפת של הבניין מבנה מברזל, לוחות פנל ויריעות בד בשטח של כ- 90 מ"ר, בקומת הקרקע של הנכס, וזאת ללא היתר. החל מינואר 2013, עשה הנאשם שימוש במבנה לצורך אחסנת ציוד מסגרות ואלומיניום.
המאשימה טענה כי מדובר במבנה שנבנה ללא היתר לפני שנים והוא משמש את הנאשם לאחסון מסגרות ואלומיניום. לנוכח חומרת המעשה, יש לקבוע כי מתחם העונש ההולם הוא קנס שנע בין 15,000 שקלים ועד ל- 50,000 שקלים בצירוף צו הריסה וחתימה על התחייבות. מאחר שהנאשם לא הרס את המבנה ואף לא הגיש כל בקשה להיתר, עתרה המאשימה לקבוע את מתחם הקנס בין 25,000 שקלים ל- 40,000 שקלים וכן צו הריסה והתחייבות להימנע מעבירה.
לדיירים אין התנגדות להותרת המחסן במקום
לטענת הנאשם, המחסן הוקם באישור דיירי הבניין, שאף לפני מספר חודשים נתנו את הסכמתם במכתב המיועד לוועדה המקומית לתכנון ולבניה, שלפיה אין להם התנגדות להותרת המחסן במקום. המבנה משמש כמחסן בלבד ואין בו לגרום לנזק או מטרד וזאת נוכח הסכמת הדיירים.
הנאשם ציין כי בחצר ישנם מחסנים נוספים וצירף מספר תמונות, שמהן ניתן ללמוד על קיומם של מבנים נוספים במקום. הנאשם מסר, כי הוא מתגורר בדירה קטנה עם אשתו ושלושת ילדיו. הוא מתפרנס בדוחק ויש לו חוב בסך של כ- 300,000 שקלים, לכן ביקש להימנע מהטלת רכיב של קנס. ואף ביקש להתחשב במצבה הרפואי של רעייתו, שאינה עובדת ולא יכולה לסייע בפרנסת המשפחה. עוד ביקש להימנע מצו הריסה מאחר שלא הבין כי עליו לפעול לקבלת היתר.
קביעת מתחם העונש ההולם נעשה בהתאם לעקרון ההלימה. לשם קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מהמעשה שבו הורשע הנאשם של פגיעה בסדרי שלטון, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
בעת גזירת העונש המתאים, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. במסגרת זו יש להתחשב בהודאת הנאשם ובחסכון בזמן שיפוטי, בעובדה כי מדובר בגבר כבן 65, נשוי ואב לשלושה. כמו כן, המבנה נשוא העבירה משמש כמחסן והוא מצוי בחצר המשותפת של הבניין שבו הוא מתגורר. מהתמונות שצירף הנאשם, עלה כי במקום מצויים מחסנים נוספים של דיירים אחרים. לדבריו, יש הבנה בין הדיירים לעשות שימוש במחסנים אלה ולראיה, צירף את הסכמת הדיירים להמשך הצבת המחסן בחצר המשותפת.
בית המשפט סבר כי יש לגזור דינו של הנאשם ברף התחתון של המתחם לעבירות מסוג זה, לפיכך גזר עליו קנס בסך 4,000 שקלים או 10 ימי מאסר תמורתו, חתימה על התחייבות עצמית בסך 10,000 שקלים להימנע מעבירה לפי חוק התכנון והבנייה, לתקופה של שלוש שנים וכן צו הריסה וצו הפסקת שימוש בו. עם זאת, בית המשפט דחה את מועד כניסת הצו לתוקף למשך ששה חודשים, אלא אם יהיה בידי הנאשם היתר בניה כדין.
תו"ב 53571-03-18