בן ממשיך דוגמאות מהפסיקה

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 3.0 מתוך 5

במידה וכל התנאים הנ"ל מתקיימים, הבן הופך להיות בן ממשיך. אחת הטענות הנפוצות אשר מועלות על ידי מושבניקים הינה כי בן ממשיך הוא מעמד אשר מקנה לבן זכות במקרקעין. יצוין כי הדבר איננו כך...

מהו בן ממשיך? כיצד ממנים בן ממשיך? להלן מספר דוגמאות מהפסיקה...

בן ממשיך מוגדר בתקנות האגודות השיתופיות (חברות) באופן הבא – בן אחד בלבד (או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל משק), לרבות בן זוג של המחזיק בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכוח ירושה, במשק חקלאי, כבעל, כחוכר, כחוכר משנה, או כבר-רשות לתקופה בלתי קצובה או לשנה לפחות של מוסד מיישב והאגודה או של האגודה כשאין מוסד מיישב.

הגדרה זו קובעת מספר תנאים מצטברים לקביעת צאצא של בעל משק כבן ממשיך:

1.  בעל משק אינו יכול לקבוע שני בנים ממשיכים. עם זאת, יצוין כי לא מדובר בפגיעה בזכותו של בן שאינו בן ממשיך להיות חבר באותו המשק.
2. הבן הממשיך חייב להחזיק במשק, בעצמו או ביחד עם ההורים (דהיינו, להתגורר במקום).
3. החזקתו של המשק מעוגנת אפוא באחת מהדרכים הבאות - התחייבות בלתי חוזרת בכתב, הסכם עם ההורים או מכוח ירושה.
4. מהות זכותו של הבן חייבת להיות חוכר, בעלים, חוכר משנה, או בר רשות מטעם האגודה.

במידה וכל התנאים הנ"ל מתקיימים, הבן הופך להיות בן ממשיך. אחת הטענות הנפוצות אשר מועלות על ידי מושבניקים הינה כי בן ממשיך הוא מעמד אשר מקנה לבן זכות במקרקעין. יצוין כי הדבר איננו כך.

העברת משק לאחר המוות שלא בדרך של צוואה

בפסק דין אשר ניתן בשנת 1994 דובר על בני זוג אשר היו מהמתיישבים הראשונים של מושב. בני הזוג חתמו על התחייבות מתיישבים והצהרה כי נכדם ואשתו יקבלו כבנים ממשיכים זכויות של חזקה בלעדית על המשק. בעקבות סכסוך אשר התגלע בין הנכד לבין אשתו, עזבו השניים את המושב. דודו של הנכד, בנה של בעלת המשק, המשיך לגור במקום ולטפל במשק.

בית המשפט קבע כי המסמך אשר נחתם על ידי בעלי המשק, ובמסגרתו הוכרו הנכד ואשתו כבנים ממשיכים, בטל וזאת משום שהיה מדובר בהעברת משק לבן ממשיך לאחר המוות. העברת מתנה לאחר המוות הינה מהלך אשר ניתן לעשות רק במסגרת צוואה. המסקנה מפסק דין זה זה היא כי על מנת להבטיח את זכותו של בן ממשיך במשק חקלאי, כאשר הוריו בחיים, מוטל על הבן הממשיך לעגן את העברת המשק על שמו בטרם פטירת ההורים.

הסכמת ההורים למינוי בן ממשיך

בית המשפט המחוזי קבע כי יש לבטל את מינויו של בן ממשיך וזאת בשל העדר וודאות לגבי הסכמתה של האם המנוחה למינוי זה. הזכויות בנחלה התקבלה מהסוכנות היהודית בשנת 1955 על שמו של האב בלבד. בשנת 1975 העניק האב לאחד מילדיו מעמד של בן ממשיך. 11 שנים לאחר מכן הלך האב לבית עולמו והזכויות במשק הועברו לאם מכוח חוזה החכירה.

האם נפטרה בשנת 1996 וילדיה היו יורשיה על פי צו ירושה. הסוכנות היהודית הודיעה, לאחר פטירת האם, כי היא מתכוונת לרשום הזכויות בנחלה על שמו של הבן הממשיך אשר מונה על ידי האב בשנת 1975. מינהל מקרקעי ישראל אישר את הרישום.

אחיו של הבן הממשיך הגישו תביעה ובמסגרתה ביקשו לבטל את הרישום ולחלק את הזכויות באופן שווה. האחים טענו כי ההצהרה נרשמה על ידי האב בלבד, וזאת למרות שבעת שנרשמה היו שני ההורים ברי הרשות במשק. בית המשפט לענייני משפחה קבע, ובית המשפט המחוזי אישר זאת, כי בעת הרישום היו שני ההורים ברי רשות במשק, והיות ולא ניתן לקבוע כי האם המנוחה הייתה מעוניינת בקביעת הבן הספציפי כבן ממשיך, יש לבטל את ההכרזה.

פינוי אח מנחלה כאשר אחיו הינו בן ממשיך

פסק דין זה ניתן לאחרונה על ידי נשיאת בית המשפט העליון, דורית בייניש. ללא ספק, מדובר בפסק דין אשר חולל מהפכה של ממש בפרשנות שיש להעניק למושג – בן ממשיך. במקרה זה דובר על מחלוקת שפרצה בין שני אחים. השניים גרו באותה נחלה במושב כאשר אחד מהם, מתוקף היותו בן ממשיך, בנה את ביתו בסמוך לבית האם. אח זה הוכר כבן ממשיך על ידי המוסדות המיישבים.

האח השני, לעומת זאת, עבר לגור בביתה של האם לאחר שזו נפטרה. האח הראשון (הבן הממשיך) ביקש לפנות את אחיו מביתה של האם וטען כי היות והוא הבן הממשיך הוא בעל הזכויות בכל הנחלה. בית המשפט העליון קבע כי יש לקבל את טענתו ולהורות על פינוי האח מבית האם.