קיבוץ עובר הפרטה - זכויות חברי קיבוץ הסובלים מנכות

דרגו את המאמר

פיצויים לחברי קיבוץ נכים בעת הפרטה

קיבוצים רבים, אשר הרימו בעבר את דגל השיתוף והסוציאליזם, עוברים בשנים האחרונות תהליכים של הפרטה קפיטליסטית. יותר ויותר חברי קיבוץ משתכרים על פי עמלם ומחזיקים ברכוש פרטי. ישנם קיבוצים הבוחרים בהפרטה חלקית, וישנם הסבורים כי דרך המלך הינה הפרטה מוחלטת (והפיכת הקיבוץ למעין מושב).

תהליך ההפרטה הינו בר השפעה משמעותית על חברי הקיבוץ. השפעה זו איננה ערכית בלבד, ומדובר במהלך כלכלי בעל השלכות של ממש לגבי חייהם של חברי הקיבוץ. לשינוי זה מומלץ להיערך מבעוד מועד.

הפרטת קיבוץ גוררת מצידה גם שינויים משמעותיים לגבי חברי קיבוץ אשר סובלים, כתוצאה מתאונה, מנכות. רבים מחברי קיבוץ אלו אינם מודעים כלל לזכויותיהם בעת הפרטה או בעת עזיבת הקיבוץ. מאמר זה ינסה לשפוך מעט אור על סוגיה זו.

בעבר, כאשר חבר קיבוץ היה נפגע בתאונת דרכים, והייתה מוגשת לאחר התאונה תביעה כנגד חברת הביטוח הרלבנטית, הנושא הכספי היה חסר חשיבות מבחינתו האישית של חבר הקיבוץ.

התביעה הייתה מתנהלת על ידי הקיבוץ, הכספים היו מגיעים לקופת הקיבוץ, והחבר היה מקבל פיצויים אשר כללו בין השאר פיצויי השתכרות וכאב וסבל לפי נוהג ותקנון הקיבוץ. מה קורה אפוא כאשר חבר קיבוץ נכה מעוניין לעזוב את הקיבוץ או במקרים בהם הקיבוץ עומד בפני הפרטה ומעבר לשכר דיפרנציאלי. לא אחת, נזקיו של חבר הקיבוץ טרם נרפאו והוא ממשיך לסבול מכאבים ומאי יכולת להשתכר כמו לפני התאונה. האם חבר קיבוץ זה עומד בפני שוקט שבורה?

פיצויים בגין תאונת דרכים כוללים בדרך כלל גם פיצויים עבור ראש נזק – אובדן השתכרות עתידית. תכלית פיצויים אלו הינה לאפשר לנפגע להמשיך הלאה באופן הקרוב ביותר לאורח חייו עובר לתאונה. פיצויים אלו מחושבים על פי גילו של הנפגע, הכשרתו המקצועית, השכלתו, וכדומה.

בעבר, ניתן להבין את הרציונאל של העברת כספי הפיצויים לקופת הקיבוץ. העיקרון הסוציאליסטי העומד מאחורי הקיבוץ הוא כי המערכת תספק את כל צרכיו של החבר, והוא אמור לתת לה כפי יכולתו. אי לכך, אין הוא זקוק לכספים פרטיים לצורך טיפוליו. עם זאת, כאשר החבר מעוניין לעזוב את הקיבוץ, או במקרים בהם הקיבוץ הולך לקראת מהלך הפרטה, אין כל הצדקה להשאיר בקופת הקיבוץ את הפיצויים עבור אובדן ההשתכרות העתידי.

דוגמאות לפסקי דין

בפסק דין אשר ניתן בעניינו של חבר קיבוץ בית השיטה, אשר איבד את כושר השתכרותו בתאונת עבודה, נקבע כי יש לבחון את כושרו להשתכר לאחר התאונה בהתאם לשכרם של עובדי חוץ בקיבוץ. בית המשפט העליון קבע כי מדובר במדד אשר יאפשר לבחון את כושר השתכרותם של חברי קיבוץ לאחר הפרטה.

בית המשפט השלום עסק במקרה דומה בעניין של מנהל מוסך חבר קיבוץ בעמק הירדן. התובע תבע פיצויים בגין תאונת דרכים אשר בה היה מעורב בשנת 1997. תאונת הדרכים הוכרה גם כתאונת עבודה והמוסד לביטוח לאומי קבע כי האחרון סובל מנכות בשיעור של כ-20%. דמי הפגיעה הועברו לקיבוץ ואילו התובע, אשר בכל מקרה לא קיבל שכר, חזר לעבוד. כל עוד הקיבוץ עבד במתכונתו הרגילה, התובע לא נפגע בגין הפסד השתכרות כתוצאה מהתאונה. עם זאת, לאחר הפרטת הקיבוץ, מצא התובע את עצמו כאשר הוא מתקשה להתפרנס ואין הוא זכאי לפיצויים. התובע הגיש תביעת פיצויים כנגד הקיבוץ וחברת הביטוח, ובית המשפט עמד את כושר השתכרותו ופסק עבורו פיצויים לעתיד בסך 165,100 שקלים.