עיריית תל אביב תשיב את אגרת הגרירה לרכבים שנגררו מאז 2001

דרגו את המאמר

עיריית תל אביב תשיב את אגרת הגרירה לכל הנהגים שרכבם נגרר מאז 2001

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל תביעה ייצוגית שהוגשה כנגד עיריית תל אביב בגין גביית אגרת גרירה שלא כדין.

אלון גולן, מגיש התביעה, חנה בשדרות רוקח בעיר ורכבו נגרר בשל חנייה אסורה על פי חוק עזר לתל אביב (הפרת הסדר והניקיון). עוד באותו הערב, הוחזרה המכונית לבעליה, זאת בכפוף לתשלום אגרה על סך 250 שקלים. בבודקו את קבלת הקנס, גילה גולן כי 83 שקלים מהסכום (כ-33% מהסך הכללי) מועברים לעיריית תל אביב. לכשראה גולן את פירוט הסכום, הבין האחרון כי עיריית תל אביב עושה דין לעצמה וגובה סכומים רבים מנהגים אשר רכבם נגרר, וזאת מבלי שתהה לה סמכות משפטית לכך.

 
הדיון בבית המשפט סבב סביב שתי שאלות עיקריות, האם העירייה פועלת בניגוד לחוק יסוד: משק המדינה, כפי שטוען המבקש? והאם ישנה עילה להגשת התביעה כייצוגית?

האם גביית אגרת הגרירה נעשית כחוק?

העירייה שואבת את סמכותה לגביית אגרות הגרירה מתוך פקודת העיריות ופקודת התעבורה המתירות לה - "חיוב בעל הרכב הרשום ברישיון הרכב לשלם אגרות או תשלומים בעד הרחקת הרכב, גרירתו, החסנתו או שחרורו מנעילתו".

ברוח פקודה זו נוסח סעיף אגרת גרירת הרכבים בחוק העזר לתל האביב באופן הבא:

"בעד הרחקת רכב ואחסנתו או שחרורו מנעילתו, ישולמו אגרה, או תשלום לגורר מורשה, כמפורט בתוספת השנייה". כאשר בתוספת השנייה נאמר - "בנוסף לאגרות כאמור" ישולם לגורר המורשה ע"י הנהג בגין הוצאות גרירה ואחסנת הרכב. בחוק העזר מפורטים גם התעריפים אשר ייגבו ע"י העירייה במידה ונגרר רכבו של אזרח, ותעריפים אלו תלויים בשעות שחרור הרכב.

כאמור, ליבו של הדיון המשפטי היה, האם העירייה רשאית לגבות את האגרה הנוספת, שכן בחוק העזר נאמר באופן מפורש – "תשלום לגורר מורשה". לטענת העירייה, בהמשך הסעיף צויין כי התשלום יעשה ב"נוסף לאגרות כאמור", והתוספת השנייה מאשררת את סמכותה לגבות האגרה. לטענתה האגרה אינה חלופית לתשלום לגורר, כפי שטוען המבקש.

בית המשפט קיבל את עמדתו של המבקש, וקבע כי למרות שיש בסמכותה של העירייה לקבוע את הדין על מנת לגבות את האגרה נשוא התובענה, אין ספק כי היא לא התקינה תקנה מפורשת בנושא בחוק העזר ולכן דין טענותיה להידחות. למרות שטענו ב"כ של עיריית תל אביב כי הסכום לגורר משולם לגורר ואילו התוספת מהוות את הוצאותיה שלה בגין הגרירה, ראה השופט לנכון לקבל את התביעה.

.
האם התביעה ייצוגית?

בנוסף, טענה עיריית תל אביב כי השבת הכספים וקבלת התביעה כייצוגית, יפגע קשות בתקציב העירייה ויהווה נטל על תושבי העיר. בית המשפט הכיר בכך שהשבת הכספים עלולה להסב נזק כלכלי לעירייה אך דחה את בקשתה לקבל התביעה כפרטית. הסיבה לדחיית טענת הנזק הייתה כי האחרונה לא השכילה להמציא נתונים ומסמכים אשר אומדים את המעמסה הכלכלית והשלכותיה.

בכך קיבל בית המשפט את טענתו של המבקש כי "התביעה הייצוגית היא היעילה להכרעה במחלוקת נשוא התביעה, שכן הנפגע הבודד לא יפנה לבית המשפט להשבת הסכום אשר נגבה שלא כדין, נוכח סכום התביעה הקטן בסך 83 ₪ וההוצאות הכרוכות בהגשתה".

מכל האמור למעלה, התביעה התקבלה כייצוגית ובית המשפט קבע כי על העירייה להשיב את כספיהם של כל הרכבים אשר מהם נגבתה אגרה כמדובר מאז שנת 2001 ועד היום.