חוב ארנונה, התיישנות - אימתי?
דרגו את המאמר |
|
.jpg)
עיריות ורשויות מקומיות רבות מתמודדות מדי שנה עם גירעונות וקופה ריקה. לעיתים, מחליטים בעירייה להתמודד עם המצוקה הכלכלית על ידי ניעור האבק מחובות ארנונה ישנים ונקיטת פעולות שונות לשם גבייתם. ישנן שתי דרכים באמצעותן יכולה העירייה לגבות חוב ארנונה – תביעה בבית המשפט והליכי גביה מנהלתיים.
תביעה לבית המשפט בגין חוב ישן דורשת מהעירייה שלא לחרוג מתקופת ההתיישנות. החוב אמנם אינו מתיישן, אך עילת התביעה מתיישנת בחלוף שבע שנים ממועד היווצרות עילתה. עם זאת, גם דחיית תביעה מחמת התיישנות איננה פוטרת את החייב מכל וכל. החוב ממשיך להיות רשום בפנקסיה של הרשות המקומית והיא יכולה לפעול בדרכים מנהלתיות לגבייתו.
מדוע דרך מנהלית?
הדרך הנפוצה ביותר בה נוקטת עירייה לשם גביית חוב ארנונה היא על ידי נקיטה באמצעים מנהליים. מדובר בהליכים מועדפים על רשויות ועיריות וזאת משום שהם אינם כרוכים בהליכים משפטיים מורכבים ואין צורך לשלם שכר טרחה לעורכי דין או אגרה לבתי משפט.
הנישום יכול להתנגד לגבייה זו על ידי פתיחה במועד המתאים בהליך משפטי. סוגיה אשר עולה לא אחת בהליכים אלו היא סמכותה של העירייה לגבות חובות ארנונה ישנים. בעניין זה אין אחידות בפסיקה. ישנה גישה הגורסת כי טענת התיישנות יכולה להיטען גם במסגרת ההליך המשפטי, וישנה גישה לפיה לא מדובר בטענה אשר תישמע בהליך נגדי לגביה מנהלית.
במידה והנישום מעוניין להתנגד לגבייה המנהלית בבית המשפט, מוטל עליו להציג ראיות ומסמכים הנוגעים לחוב. לדוגמא, האם בתקופה נשוא החוב הוא החזיק בנכס, האם הפניות לתשלום הארנונה נשלחו לכתובת הנכונה, האם הרשות העירונית פנתה לנישום לצורך תשלום החוב וכדומה.
יצוין כי גם כאשר ההליך המשפטי דוחה את שימושה של העירייה באמצעים מנהליים, עדין החוב נותר רשום בפנקסי העירייה. מחיקתו אפשרית רק בהתאם לבקשה מצד העירייה המוגשת למשרד הפנים. רשות מקומית רשאית אפוא לתבוע מנישום חוב ארנונה ישן (ואף עתיק). עם זאת, הנטל רובץ לפתחה בנוגע להתנהלותה לאורך השנים וחלוף הזמן עומד לה לרועץ. מן הצד השני, נישום אשר טומן ראשו בחול ואינו מתעלם להודעות העירייה, עלול למצוא עצמו משלם חוב ארנונה לאחר שנים. יצוין כי חובות אלו צוברים ריביות והצמדה ויכולים להגיע למאות אלפי שקלים.