נותן נכס במתנה נפטר - כיצד יחושב יום הרכישה לשם מס שבח?

דרגו את המאמר

יום הרכישה בעסקת מתנה במקרקעין כאשר נותן המתנה נפטר

סעיף 37 לחוק מיסוי מקרקעין עוסק באופן אשר בו יש לקבוע את יום הרכישה בעסקת מקרקעין לשם שומת הנכס. סעיף זה מפנה, בין השאר, לסעיף 27 לחוק ובו שני תנאים אשר נועדו למנוע עסקאות פיקטיביות שמטרתן התחמקות ממסי שבח, עיזבון או רכישה.

אדם קיבל נכס במתנה מאביו, שנה לפני פטירת האב, והחליט למכור הנכס לאחר. בעת שומת עסקת המכר, מס שבח קבע כי התקיים בעסקת המתנה תנאי הדיווח במועד אך לא התקיים התנאי השני – תשלום מס רכישה עובר לפטירתו של נותן המתנה. אי לכך, נקבע כי יש לקבוע את יום רכישת הנכס כיום פטירתו של האב בשנת 1965. דהיינו, מס השבח הועמד על 50%.

הבן הגיש ערר על כך. לטענתו, עוד כאשר היה האב בחיים שולמה על ידו אגרת העברה אשר עם הימים הפכה למס רכישה. לטענתו, יום הרכישה איננו יום פטירת האב בשנת 1965, אלא יום רכישת המקרקעין על ידו ב-1947. אי לכך, טען הבן, יש להעמיד את מס השבח על 12% בלבד.

מס שבח טען כי לא הוכח על ידי העורר תשלום אגרה טרם פטירת האב ויש לקבל את העדות אשר לפיה האגרה שולמה תשעה חודשים לאחר מועד הפטירה. העורר הסתמך, מנגד, על כך שבלשכת רישום המקרקעין נרשם כי הנכס הועבר בעסקת מכר ללא תמורה – דבר אשר יש בו כדי להעיד על תשלום המיסים הרלבנטיים.

בית המשפט המחוזי, אשר דן בסוגיה זו, קבע כי אין מחלוקת שהצדדים לעסקת המתנה דיווחו על העסקה במועד ואף שילמו בגינה את המיסים הדרושים. לא הובאה בפני בית המשפט כל ראיה חד משמעית לכך שאגרת ההעברה שולמה עוד בחייו של נותן המתנה – אב. עם זאת, בית המשפט קבע כי רשם המקרקעין, אשר קבע את אגרת ההעברה שהייתה נהוגה בזמנו, נדרש גם לקבוע את שווי הנכס לשם כך.

דהיינו, קביעת סכום האגרה הייתה כפופה גם להשגות אשר עיכבו את התשלום, ולא הייתה תלויה כלל בצדדים לעסקה. לעיתים, אגרה זו נקבעה גם לאחר פטירתו של נותן המתנה.

"לא נראה כי לפניי עסקה מלאכותית אשר מטרתה התחמקות מתשלום של מסי עיזבון", נכתב בפסק הדין, "גם אם היה עיכוב מסוים בתשלום האגרה בגין השגה, אין לקבוע כי האגרה לא שולמה לפי חוק והאיחור איננו מצדיק את שינוי מועד הרכישה ליום פטירת האב".