בית המשפט העליון בדיון על תשלום ארנונה בעבור נכסים נטושים

דרגו את המאמר

עיריית תל אביב לא תגבה ארנונה על נכסים נטושים

בית המשפט העליון קבע הבוקר (30.12) כי רשויות מקומיות בישראל לא יוכלו להמשיך ולגבות ארנונה בעבור נכסים עזובים, זאת בהתאם לסעיף 330 על פי חוק העיריות, ובעקבות תביעה שהוגשה לבית המשפט על ידי שלושה בעלי נכסים עזובים מחיפה ומתל אביב.

על פי פסיקתם של השופטים אשר גרוניס, אסתר חיות ומרים נאור, עיריות ורשויות מקומיות לא תוכלנה לגבות תשלומי ארנונה על נכס אשר בעליו ימציא בעבורן הודעה על כך שהוא ניזוק ברמה שאיננה מאפשרת שימוש. כמו כן, על בעל הנכס להוכיח כי לא נעשה במקרקעין כל שימוש הלכה למעשה.

אתר "כלכליסט", אשר מדווח על הפסיקה התקדימית הבוקר, מפרסם גם הערכה כי בעיריית תל אביב לבדה מדובר על נכסים עזובים אשר בעבורם נגבית ארנונה בסדרי גודל של מיליוני שקלים בכל שנה.

 
פסיקתו של בית המשפט העליון לא נתמכה בחלל הריק שכן הסעיף נשוא התובענה איננו סעיף חדש. עם זאת, במשך 15 השנים האחרונות השכילו ראשי העיריות למצוא דרכים רבות על מנת לעקוף הסעיף ולאכוף את הארנונה. דוגמא לעקיפה מסוג זה ניתן לראות בפקודה עירונית מטעם עיריית תל אביב אשר קבעה כי נכס אשר יש לו פוטנציאל לשימוש ועלות השיפוץ שלו איננה עולה על 10% מערכו, חייב בתשלום ארנונה.

השופטים דחו את טענותיהם של באי כוח העיריות וקבעו כי חיוב בעלי הנכסים לבצע שימוש בנכסיהם, לרבות שיפוצם, מהווה מס בפני עצמו. השופטים אף קבען בפסק דינם כי בבואה של העירייה לבחון כשירותו ומצבו של נכס, עליה להתייחס למצבו העכשווי שהרי אין כל משמעות לסיבות אשר הובילו למצבו ואו העלות לשיפוצו העתידי.