מי ישלם את הארנונה, בעל הבית או הדייר?

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

מי חייב בחוב הארנונה , בעל הנכס או הדייר?

מי יהיה חייב בחוב הארנונה אשר לא שולם לעיריית בני ברק. האם בעלת החנות, שהינה חברה לניהול נכסים, או שמא השוכר אשר השתמש בנכס לאורך התקופה נשוא התובענה. החברה אשר הנכס בבעלותה טענה כי חובת תשלום הארנונה בגין התקופה הנדונה מוטלת על השוכר ולכן היא מבקשת להוציא בעבורה צו חלוט המצהיר כי היא איננה חייבת לעירייה ולו שקל אחד בנושא זה.

העירייה טענה לעומתה כי כל אימת שלא מדווח לה על שוכר בנכס, חייבים בעלי הנכס בתשלום החובות העירוניים העומדים כנגדו, לרבות חוב הארנונה. החברה טענה כי הודיעה על השוכר לעירייה בעל פה לכשנכנס ובכתב בספטמבר 2006 (ההודעה בכתב נעשתה כבר לאחר שהשוכר עזב את הנכס).

פקודת העיריות קובעת כי בנכס מושכר, קיימים שני מצבים לחבות בארנונה:

• בשכירות של שנה ויותר (שכירות ארוכה), החבות מוטלת על המשכיר.
• בשכירות של פחות משנה (שכירות קצרה) החבות מוטלת על השוכר.

האם "שכירות קצרה" או "שכירות ארוכה"?

בהסכם שנחתם בין החברה אשר הנכס בבעלותה לבין השוכר המדובר, הוסכם כי הנכס יושכר לאחרון למשך שנתיים עם אופציה להארכתו לשנה נוספת. בפועל שהה השוכר בחנות במשך פחות מחצי שנה ולאחר מכן נכנס לנכס אדם אחר. בית המשפט נדרש לדון האם מדובר ב"שכירות ארוכה" המטילה את חוב הארנונה על השוכר או האם ב"שכירות קצרה" עסקינן אשר תטיל את חבות הארנונה על חברת הנכסים.

בית המשפט קבע כי בבואו להתחקות אחר כוונתו של המחוקק, ניכר כי מטרתה הייתה להורות שבמידה ויגיש משכיר לעירייה הסכם שכירות של תקופה הפחותה משנה, תוטל חובת הארנונה על כתפיו. האם נכון, אם כן, להורות על אי-הטלת חובת הארנונה על כתפי משכיר אשר מראה חוזה הארוך משנה, ובפועל השוכר נמצא בנכס מספר חודשים בודדים?

השופטים סברו כי אף מלשון פקודת העיריות עולה כי מדובר על תקופה של השכרה בפועל ולכן יש לראות בשכירות השוכר דנן "שכירות קצרה". השופט אף הוסיף כי גם במידה וניתן היה לבחון את המקרה בהקשר של "שכירות ארוכה", עדיין הייתה חייבת החברה בחוב הארנונה שכן הודעה על זהותו של השוכר ניתנה לעירייה רק לאחר שהוגש דו"ח הארנונה, וזאת בעוד השוכר כבר עזב את הנכס. אי לכך מדובר בהפרה של פקודת העיריות האומרת במפורש: "כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, יהיה המשכיר חייב בארנונה".

לא הצליחה להוכיח כי נתנה הודעה במפורש על השוכר

החברה אמנם טענה כי נתנה לעירייה הודעה בעל פה על זהותו של השוכר בטרם נכנס לדירה, אך לא השכילה להוכיח מי נתן את ההודעה, מול מי היא ניתנה, מתי וכיצד.

אי לכך, בית המשפט קבע כי היות וחברת ניהול הנכסים לא הודיעה לעירייה בזמן המתאים ובאופן הנהוג על חילופין בזהותו של השוכר בחנות, והיות והשוכר שהה בנכס תקופה הקצרה מחצי שנה, כמשמעותה בפסיקה "שכירות קצרה", אין להטיל את חובות הארנונה על השוכר ויש לדחות את הבקשה לצו הצהרתי מטעם בית המשפט נגד העירייה ובעד החברה.

זאת ועוד, בית המשפט קבע כי החברה תפצה את העירייה בשכ"ט עו"ד והוצאות משפט על סך 3,500 שקלים.