האם לא הושגה הסכמת הורים למינוי בן ממשיך?

דרגו את המאמר

האם נדרשת הסכמת הורים למינוי בן ממשיך?

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר (בע"א 1133/02) פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה אשר עסק בהסכמת הורים למינוי בן ממשיך. בפסק הדין בבית משפט קמא, נקבע כי מינויו של הבן כבן ממשיך דינו להתבטל, וזאת משום שלא הוכחה הסכמתה של האם המנוחה למינוי האמור.

מדובר בנחלה אשר הזכויות בה התקבלו על שם האב בלבד, מהסוכנות היהודית, בשנת 1955. 19 שנים לאחר מכן ערך האב מסמך ולפיו הוא מעוניין להעביר את הזכויות בנחלה לבנו, בתור בן ממשיך. כעבור 11 שנה, האב נפטר, והזכויות במשק עברו על שם האם בהתאם להוראות חוזה החכירה. בשנת 1996, 11 שנים לאחר פטירת האב, הלכה גם האם לבית עולמה.

הבן, אשר האב החליט על מינויו כבן ממשיך בשנת 1974, ביקש ליישם את האמור בהצהרה. מנגד, ילדיה האחרים של האם טענו כי על פי צו ירושה (האם לא הותירה צוואה), יש לחלק את הזכויות בנחלה בחלקים שווים בין ארבעתם. הסוכנות היהודית הודיעה לאחר פטירת האם למנהל מקרקעי ישראל כי היא מתכוונת לרשום את הזכויות בנחלה על שמו של הבן הממשיך. מנהל מקרקעי ישראל אישר את ההודעה.

בעקבות הרישום, פנו אחיו של הבן הממשיך בתביעה לבית המשפט וביקשו את חלוקת הזכויות בנחלה באופן שווה. הטענה העיקרית אשר הוצגה על ידי האחים ה"מנושלים" הייתה – המינוי נרשם על ידי האב, בעצמו, ולא הוכח כי האם המנוחה הייתה שותפה להחלטה זו. האחים טענו כי היות ושני ההורים היו "ברי הרשות" במשק (חרף רישום הנחלה על שמו של האב בלבד), לא ניתן להעביר את הזכויות לבן הממשיך ללא הוכחת הסכמת האם.

בית המשפט מבטל את המינוי

בית המשפט לענייני משפחה קיבל את תביעת האחים וביטל את הרישום. בפסק הדין נכתב כי למרות שמדובר בנחלה אשר הייתה רשומה על שמו של האב בלבד, מכוח הלכת השיתוף יש לקבוע כי הזכויות בנחלה היו שוות – של האב ושל האם.

אי לכך, האם הייתה בעלת זכויות במשק ועל מנת לקבוע את הנתבע כבן ממשיך, היה על האב להחתים גם אותה על ההצהרה. נקבע כי היות וחתימה כאמור נעדרה מההצהרה, המסמך אינו בעל תוקף משפטי. יתרה מכך, הנתבע לא השכיל להוכיח בפני בית המשפט כי אמו אכן הייתה מעוניינת לקבוע אותו כבן ממשיך בנחלה.

מינויו של הבן הממשיך נבחן על ידי בית המשפט גם במסגרת חוק המתנה. בית המשפט קבע כי על פי חוק זה, ובהעדר מסמך כתוב בידי האם, לא ניתן לראות באחרונה כמי שהסכימה על מתן הנחלה לבן הממשיך. לא זו אף זו, הבן הממשיך במקרה זה לא עסק כלל בחקלאות, לא גר במשק ההורים לאחר מינויו ולא ענה לקריטריונים אשר נקבעו לעניין זה בפסיקה.

הבן הממשיך מיהר להגיש ערעור על החלטה זו, אך בית המשפט דחה את הערעור ואישר את פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. בפסק הדין במחוזי נקבע כי אין די בהסכמתם של מנהל מקרקעי ישראל והסוכנות היהודית, והיה על המערער להוכיח גם את הסכמת אימו המנוחה למהלך. אי לכך, נקבע כי יש להחיל על המקרה את הוראות סעיף 114 לחוק הירושה, לפיו משק חקלאי יועבר במלואו למי אשר יכול לקיימו, וזה יפצה את היורשים האחרים (במידה והמגיע לו מן העיזבון נמוך משווי המשק).