האם ישולמו דמי שכירות למרות נזקים שגרם בעל בית לשוכר?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

שוכר הפסיק לשלם שכירות בגין נזקים שגרם לו בעל הבית

סכסוכים בין שוכרים למשכירים מונחים לא אחת לפתחן של הערכאות המשפטיות. כיצד ניתן להתייחס למקרה בו השוכר טוען כי בעקבות פעולות חד צדדיות של בעל הבית נגרמו לו נזקים בשווי כ-340,000 שקלים, ועל כן הוא רשאי להפסיק, על דעת עצמו, לשלם דמי שכירות? סוגיה זו נדונה בבית המשפט השלום בהרצליה.

התובעים הינם בעלי בית מגורים ברמת גן ובו שישה חדרים. בעקבות מצוקה כלכלית, עזבו התובעים את הבית והשכירו אותו לנתבע. במסגרת חוזה השכירות הוסכם כי הנתבע ישכור את הנכס למשך שנתיים, עם אופציה לשנה נוספת. התובעים טענו כי השוכר הפר את חוזה השכירות אשר הוא עצמו ניסח (עורך דין במקצועו), בין היתר בגין השכרת חלקים מהבית בשכירות משנה והימנעות מתשלום חובות ומיסים עירוניים. אי לכך, התובעים ביקשו לפנות את הנתבע מהנכס.

השוכר הגיש כנגד התובעים תביעה נגדית על סך של כ-340,000 שקלים בגין נזקים אשר נגרמו לו כביכול בעקבות פעולות חד צדדיות שנקטו התובעים כנגדו. לדבריו, באוגוסט 2008 הגיע התובע ביחד עם פורץ וסבל, נכנס לבית והשליך את כל רכושו אל החצר. האירוע הופסק רק לאחר הזמנת משטרה למקום.

השוכר טען כי מעשה זה הסב לו נזקים שונים. לדוגמא, אובדן שעון רולקס המוערך בכ-112,000 שקלים, עוגמת נפש (50,000 שקלים ופגיעה בשמו הטוב (100,000 שקלים). הנתבע הוסיף כי הוא הודיע לתובעים שבגין נזקיו הכלכליים הוא מקזז את דמי השכירות. למעשה, במשך כשלוש שנים לא שילם הנתבע את דמי השכירות, וזאת חרף שהוא גר במקום. בעקבות האירועים הגישו התובעים תביעה לפינוי מושכר כנגדו הנתבע.

חובה לשלם דמי שכירות ללא קשר למעשיו של הצד השני

בית המשפט קבע כי דין התביעה להתקבל. בפסק הדין נכתב כי על דייר הגר בשכירות קיימת חובה לשלם את דמי השכירות, וזאת ללא קשר לחיובי הצד השני. מדובר אפוא בחובה עצמאית והשוכר לא היה רשאי, בטענה של קיזוז נזקים, שלא לשלם את השכירות במשך חודשים ושנים. אכן, השוכר יכול להגיש כנגד התובעים תביעה נגדית לפצות אותו בגין נזקיו, והוא אף עשה כאמור. עם זאת, הוא אינו יכול מכוח תביעה זו להמשיך ולגור בנכס מבלי לשאת בדמי השכירות.

השופט מתח ביקורת חריפה על התנהלותו של השוכר בתיק. הנתבע הרבה להגיש בקשות לעיכוב הליכים ולדחיות, לא עמד בהיקף הסיכומים אשר הושגו בבית המשפט ולא הגיש סיכומיו במועד. בסופו של היום, השוכר הסכים לפנות את הנכס אך התנה זאת במועד פינוי המוסכם עליו ובאי מתן צו להוצאות כנגדו. השופט קבע כי יש לקבל את התביעה, להורות על פינוי השוכר לאלתר וכן לחייב את האחרון בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 שקלים.

"לא מדובר בתשלום בודד"

"לא מדובר כאן בהפחתה קצובה וזמנית של דמי השכירות, או במצב בו לא שולם תשלום בודד של שכירות בגין המושכר. עסקינן במקרה בו השוכר איננו משלם כלל את דמי השכירות במשך חודשים אשר הצטברו לכדי שנים, והכל בטענה של קיזוז נזקי עבר בגין עוולות הנטענות כנגד המשכיר", כתב השופט בפסק הדין, "ייאמר מיד כי הלכה פסוקה היא שחובת דייר הגר בשכירות לשלם את דמי השכירות הינה חיוב עצמאי אשר אינו תלוי בקיום חיובי הצד שכנגד".

השופט הביא לעניין זה את דבריו של כב' הנשיא (בדימוס) מ' שמגר, אשר התייחס לכך בפסיקתו. "בחיובים עצמאיים, חבותו של כל צד לחוזה עומדת בפני עצמה, גם כאשר לא עמד הצד השני במילוי חיוב כלשהו שהוטל עליו. תרופתו של הנפגע במקרה זה מתגבשת לפי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, אך כל אימת שהחוזה איננו בטל, הוא מחויב לקיים את חלקו", כותב שמגר, "דוגמא לכך היא כאשר מדובר בדייר הגר בשכירות. החיוב לשלם את שכר הדירה הוא עצמאי ואינו תלוי בחובתו של בעל הבית לשמור על תקינות המושכר (והוא כל עוד לא קובע החוזה אחרת). דהיינו, גם אם בעל הבית הפר את חובתו החוזית, עדיין הדייר חייב בתשלום השכר החוזי, כל עוד החוזה בר-תוקף".