פינוי מושכר כאשר חוזה השכירות בעל פה

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

בחינת חוזה שכירות שנעשה בעל פה ולא בכתב

בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים נדרש לעסוק בתביעה אשר עניינה היה הפרתו או אי-הפרתו של חוזה שכירות שנעשה בין משכיר לשוכרים בעל פה.

עסקינן בדירה אשר הושכרה ביישוב מבשרת ציון אשר ליד ירושלים. הדירה הושכרה על ידי בעל ואישה כאשר האישה החלה להפעיל במקום צהרון לילדים קטנים. בתחילה מנה הצהרון כארבעה ילדים אך מאוחר יותר נטען כי מספר הילדים גדל עד ל-10 או 12 זאטוטים.

בין הצדדים לא נחתם חוזה כתוב אך דמי השכירות בסך 2,900 שקלים לחודש שולמו מדי חודש בחודשו על ידי השוכרים. עם זאת, בעקבות תלונות השכנים לגבי הרעש הבוקע מן הצהרון, החליט בעל הבית להורות לבני הזוג על פינוי המושכר. בעקבות הפינוי הגיש השוכר תביעה נגד המשכיר ובגינה דרש פיצויים עבור שלושה ראשי נזק שונים.

ראשית, התובע טען כי נגרמה לו עוגמת נפש בגין הפינוי המפתיע. שנית, התובע הלין על כך שבעקבות המעבר ביטלו שלושה הורים את ההרשמה לצהרון. טענתו האחרונה של התובע הייתה כי נאלץ הוא להשכיר דירה בחופזה במחיר גבוה של 3,700 שקלים בחודש.

התראה מראש לפינוי דירה כאשר החוזה בעל פה

סעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים התשל"ג – 1973 קובעים כי בכריתת חוזה ובקיומו יש לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת. כמו כן, הלכה פסוקה היא שנקודת המוצא לפרשנות הסכם שבעל פה ולהשלמתו היא ששני הצדדים התכוונו כי הודעה על סיום ההתקשרות תינתן בתוך פרק זמן סביר (כדי לאפשר לצד השני לשקול את צעדיו ולהתארגן).

הסוגיה המשפטית במקרה דנן הייתה - מה הוא אותו פרק זמן סביר? התובע טען כי על הנתבע לשאת בהפרש ההוצאות שנגרמו לו, במשך 6 חודשים. הנתבע לעומת זאת טען כי ניתנה על ידו התראה בת חודש לשם פינוי הדירה.

לסיכום, השופטת קבעה כי יש לאזן בין הצדדים ולהעמיד את זמן הפינוי המוקדם על חודשיים. עם זאת, הנתבע לא הצליח להוכיח שנתן התראה של חודש והוכח למצער שניתנה הודעה של שבועיים בלבד. אי לכך, בית המשפט פסק כי המשכירים יפצו את השוכרים בעבור חודש וחצי של הפרשי שכר. פיצויי זה נפסק על סך של 1,200 שקלים.