חילוט ערבות אוטומטית על ידי בעל הבית - האם יוחזר הכסף לשוכר?

דרגו את המאמר

חילוט ערבות בנקאית שלא כדין – פיצויי לשוכר

בית המשפט לתביעות קטנות עסק במחלוקת בין שוכרת לבעל בית בגין חילוט שטר ערבות בנקאית שניתן לצורך הבטחת דמי שכירות, תשלום מיסים ושמירה על הנכס.

הדירה הושכרה לתובעת לתקופה של שנה תמורת שכר דירה בגובה 3,600 שקלים. בתור ערובה בנקאית, הפקידה התובעת בידיו של בעל הבית ערבות בנקאית אוטומטית על סך עשרת אלפים שקלים. התובעת טענה כי ביקשה לעזוב את הדירה לפני מועד סיום התקופה, ובעל הדירה הסכים לכך בכפוף למציאת דיירה חלופי.

התובעת הוסיפה כי בעל הבית אמר לה כי יש לו שוכרת חלופית אשר מוכנה לשלם שכר דירה גבוה יותר. עם זאת, כאשר ביקשה התובעת לעזוב, הצר בעל הבית את צעדיה וביקש ממנה למצוא שוכר לדירה אשר יהיה מוכן לשכור את הנכס בעבור 4,200 שקלים לחודש. התובעת טענה כי מדובר היה בסכום גבוה אשר לא נמצא עבורו שוכר חלופי.

מצבה של הדירה

לטענת התובעת, בעל הבית עשה סיור במקום בסוף החודש וציין כי הדירה מצויה במצב תקין לשביעות רצונו המלאה. כמו כן, התובעת הוסיפה כי בעל הבית התחייב שבמידה ויהיה כל ליקוי בדירה, תקבל היא הודעה על כך. התובעת שלחה לבעל הבית פקס, כמה ימים לאחר מכן, ובו אמרה כי עזבה את הדירה בפועל.

בעל הבית ענה בתגובה כי בכוונתו לחלוט את הערבות הבנקאית וזאת בגין חובות שונים. חרף הכחשותיה של התובעת, הערבות נחלטה. התובעת טענה כי על בית המשפט לפסוק עבורה את כל הסכום אשר חולט בתוספת לפיצויים בגין הוצאות ועוגמת נפש.

בעל הבית טען כי פני הדברים הינם שונים. לדבריו, התובעת התחייבה בחוזה לשלם את דמי השכירות והמיסים במשך 12 חודשים. כמו כן, לטענתו, הדירה לא הייתה במצב תקין לשביעות רצונו והוא מעולם לא הודה בכך. לטענת בעל הבית, הדירה לא הייתה מסוידת (כפי שהוסכם), לא נקייה מחפציה של התובעת (במקום נמצאו מדפים תלויים, מראה ומדבקות דקורטיביות) ועלות השיפוצים נאדמה בכ-3,000 שקלים. בעל הבית הוסיף כי בשל מצבה של הדירה, התקשה הוא להשכירה לשוכר חלופי. כמו כן, נותרו חובות שונים לעיריית תל אביב, לחברת חשמל, ולוועד הבית.

החובות נגבו בצדק, השיפוצים - לא

בית המשפט קיבל את תביעתה של הדיירת באופן חלק. השופטת לימור ביבי-ממן קבעה כי הקושי של בעל הבית למצוא דייר חלופי נבע מהעלאת שכר הדירה ולא ממצבו של הנכס. בנוגע לשיפוצים המדוברים, בעל הדירה התחייב בפני התובעת לפנות אליה בכל נושא של בעיות בדירה. משעשה הנתבע דין לעצמו, לא זכאי הוא לפיצויי בעבור הוצאות אלו.

עם זאת, הוכח כי לתובעת היו חובות שונים בגין ארנונה, ועד בית, וחשמל, אשר שולמו על ידי בעל הבית. אי לכך, נפסק כי יושב סכום חילוט הערבות בניכוי הוצאות אלו. כמו כן, היות והפער בין הסכום שחולט בפועל, לסכום שהיה מותר לבעל הבית לחלוט (בשל החובות), חויב הנתבע בתשלום הוצאות משפט ופיצויי בסך מצטבר של 1,200 שקלים.