ירושת זכויות דייר מוגן לעובר

דרגו את המאמר

עובר לא יירש זכויות דייר מוגן

האם אדם אשר בתקופת היותו כעובר ברחם אימו, נפטר אביו בפיגוע מצער, זכאי לרשת את זכויות האב ולהיות מוגדר כ"דייר מוגן" בדירת המשפחה? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט העליון.

הסוגיה הגיע כערעור לערכאה העליונה, לאחר שבית המשפט השלום הכיר בזכויותיו של המבקש באופן בו די בתקופה בה "התגורר" כעובר בדירה יחד עם אביו המנוח, כדי להפעיל את זכאותו לדיירות מוגנת.

 
שופטי השלום סברו כי בנסיבות בהן המבקש גר למעשה בדירה כעובר ברחם אימו, אולם לא יצא לאוויר העולם לפני פטירת האב (הדייר המקורי) משום שהאחרון נרצח בפיגוע רצחני, יש להחיל עליו את הגנת החוק ולהתייחס אליו כבנו של הדייר המקורי. השופטים ציינו כי במהלך החיים הרגיל (אילולא רציחת האב) היה הבן נולד בדירה וחי בה עד היום.

האם עובר רוכש זכויות ירושה?

בית המשפט ביסס את קביעתו על תכלית החוק (הגנה על ילדי הדייר). יתר על כן, השופטים ציינו גם את ההיקש לסעיף 3(ב) לחוק הירושה, תשכ"ה - 1965, שלפיו "מי שנולד תוך 300 יום לאחר מות המוריש, דינו כדין מי שהיה בחיים במות המוריש".

השאלה המרכזית בה נותר לדון במסגרת הערעור הייתה - האם רכש המבקש מעמד של דייר נדחה לפי סעיף 27(1) לחוק (בעקבות סעיף 20(ב)) מכוח "מגוריו", כעֻבָּר, בדירה יחד עם אביו. התנאים לזכאות זו הם מגורים עם הדייר המקורי לפחות שישה חודשים סמוך לפטירתו.

עם זאת, בית העליון קיבל את הערעור ודחה את קביעת בית משפט השלום. במסגרת הערעור נכתב כי לעובר אין הכשרות המשפטית הנדרשת בכדי לרכוש זכות של דייר מוגן. השופטים ציינו כי זהו הכלל המקובל במשפט הישראלי, ודאי כאשר עסקינן בחוק הגנת הדייר - לגביו יש לנקוט בפרשנות מצמצמת (על פי מגמת הפסיקה בשנים האחרונות).