בית המשפט התנה התנגדות לפינוי המושכר בהפקדת ערובה

דרגו את המאמר

השוכר יקבל רשות להתנגד לפינויו מהנכס, אך לכך יפקיד ערובה בבית המשפט

בית המשפט השלום בירושלים קבע כי לשוכר נכס מקרקעין מסחרי תהה רשות להתגונן מפני סילוקו מהשטח על ידי בעלת הבית.

השוכר שוכר את הנכס מכוח הסכם שכירות, אשר נכרת בין הצדדים ביוני 2005. על פי ההסכם, תמה תקופת השכירות ביוני 2009, אך לשוכר ניתנה אופציה לשכור את הנכס לתקופה של שש שנים נוספות בתנאים המפורטים בהסכם השכירות.

מאידך, השוכר התחייב בהסכם השכירות לשלם לבעלת הבית את דמי השכירות החודשיים המפורטים שם, מידי חודש מראש. כמו כן, התחייב השוכר לפרוע את מיסי העירייה, תשלומי ועד הבית, החשמל וכיוב’ וכן להמציא לתובעת אישורים על פירעון מלוא התשלומים הללו בעת פינוי הכנס.

אין מחלוקת בין הצדדים כי בחובותיו כלפי וועד הבית ודמי השכירות, לא עמד השוכר וחובו לוועד הבית אף הגיע עד לכותלי בית המשפט – כאשר נפסק פסק דין כנגדו בערכאה ההיא.

טענותיה של בעלת הבית:

• בתום תקופת השכירות ביוני 2009, לא הודיע לה השוכר על רצונו לממש את האופציה העומדת לו, ולפיכך עליו לפנות את הנכס.
• השוכר חדל לפרוע את דמי השכירות החל מחודש 1/2009 ועוד קודם לכן חדל לפרוע את דמי ועד הבית, החשמל וכו’.
• הנתבע התחייב, בכתב, במסמך, אשר צורף כנספח לכתב התביעה, כי ככל שלא יסדיר את חוב דמי השכירות עד ליום 23.5.2009 יפנה את הנכס עד ליום 30.5.2009.
   

האם קמה לשוכר הגנה כנגד טענות אלו?

השוכר טען להגנתו כי השכירות הוארכה בעל פה ובהתנהגות וכראייה הציג את דרישתה של בעלת הבית לתשלום דמי השכירות עד 2010. כמו כן, לטענתו של השוכר, בעלת הבית לא הודיעה לו מעולם על סיום הסכם השכירות, ובנוסף – תשלום דמי השכירות באיחור נעשה בהסכמתה. לסיכום דבריו טען השוכר כי אי פרעון החוב כלפי ועד הבית אינו מהווה הפרה יסודית של הסכם השכירות ואין בו כדי לבטלו.

השופט: תהה רשות אך היא מותנת בהפקדת 25 אלף שקלים בבית המשפט

בית המשפט לא קיבל את מרבית טענותיו של השוכר בנוגע להתנגדות לסילוקו מן הנכס. בעלת הבית שלחה מכתב מטעמה לשוכר בעת שגילתה את החובות אשר לא פרע השוכר כלפי וועד הבית והרשויות, והתריעה בפניו כי תאלץ לפנותו מן הנכס במידה ולא יסדיר את התשלום.

כמו כן, על פי הסכם השכירות, מחילה על תשלום דמי שכירות אמורה הייתה להיעשות בכתב, וככל שנעשתה כזאת בעניינו, לא הוצגו אישורים מתאימים התומכים בטענה זו. לסיכום, גם במידה ולא היה אי-פירעון החוב כלפי וועד הבית הפרה יסודית של החוזה, די בהפרה רגילה והתראה אשר העלתה חרס בכדי להביא לביטול החוזה.

 
למרות כל זאת, טענתו של השוכר כי חוזה השכירות הוארך בעל פה והתנהגות, הינה טענת הגנה אשר סיכוייה נמוכים ואף קלושים. אי לכך, התנה בית המשפט את התנגדותו של השוכר בערובה על סך 25 אלף שקלים.