השכרה בשכירות משנה - האם פינוי בעקבותיה מקים זכאות לפיצויים?

דרגו את המאמר

השכירו את הדירה בסאבלט ונמנעה מהם החזרה לנכס – האם פיצויים?

שוכרי דירות רבים, בעת נסיעה לחו"ל לתקופה ממושכת, משכירים את דירתם בשכירות משנה. האם שכירות משנה זו, כאשר היא אסורה על פי החוזה, עלולה להביא לפינויים של השוכרים מהדירה לכשישובו ארצה? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית משפט השלום בתל אביב.  

מדובר בבני זוג אשר שכרו דירה לתקופה של שנה בשכר דירה של 2,800 שקלים לחודש. חוזה השכירות הוארך בשנה נוספת. התובעים טענו כי מאחר ואחד מהם היה נוסע לחו"ל לתקופות מסוימות לצורך עבודתו, ניתנה להם מבעל הבית הרשות להשכיר את הדירה בשכירות משנה.

בעקבות נסיעה לחו"ל, חתמו הדיירים על הסכם שכירות משנה עם דייר נוסף, למשך חצי שנה. התובעים טענו כי בעל הבית סילק מהדירה את דייר המשנה, לאחר ששילם לו כ-4,650 שקלים, ודרש את הסכום מהם. כמו כן, הוסיפו התובעים, בעל הבית המשיך להשכיר את הדירה בתקופה המדוברת, תוך שהוא גובה דמי שכירות כפולים – הן מהם והן מהדיירים החדשים.

כאשר חזרו התובעים לארץ, מנע מהם בעל הבית את החזרה לדירה והם נאלצו להשכיר חדר במלון ולאחסן את הציוד שלהם במכולה. בני הזוג הגישו כנגד בעל הבית תביעה בסך 30,000 שקלים בגין הנזקים אשר נגרמו להם, בין השאר בשל השהות הארוכה במלון.

בעל הבית טען - דייר המשנה עשה בעיות

בעל הדירה טען כי לא הסכים לשכירות המשנה והדבר מצא ביטוי בחוזה השכירות. לטענתו, הוא נאלץ להתמודד עם בעיות שונות שיצרו דיירי המשנה שהדירה הושכרה להם על ידי התובעים – כגון רעש ונזקים שנגרמו לנכס. בעל הנכס הוסיף כי הוא נאלץ לפנות את דיירי המשנה ואף לשלם על כך כ-5,000 שקלים. לדבריו, התובעת הודיעה לדיירי המשנה כי חוזה השכירות עימם מבוטל ועל כן יש לראות בכך כביטול חוזה השכירות הראשי. .

בית המשפט קבע ראשית כי בעל הבית לא הוכיח שלא הותרה שכירות משנה במקום. השופטת ציינה כי אמנם מדובר ב"הפרה של חוזה השכירות", אך בעל הבית נתן הסכמה בשתיקה למהלכים ולא הביע התנגדות לשכירות המשנה. אי לכך, ניתן לקבוע כי התנהגותם של הצדדים הביא לשינוי התנאי הקבוע בחוזה. כמו כן, נקבע כי בעל הבית לא הוכיח את ביטול החוזה בעל פה על ידי התובעת ועל כן היה עליו לאפשר את חזרתם של התובעים לגור בנכס עם שובם לישראל.

לעניין הפיצויים. בית המשפט קבע כי התובעים לא הוכיחו את הנזקים הכספיים אשר נתבעו על ידם, לא לגבי אחסון המיטלטלין ולא בנוגע לעלות השהייה במלון. תביעתם של התובעים ל-25,000 שקלים בגין שהייתם במלון הייתה מוגזמת וללא כל הצדקה. אי לכך, נקבע כי התובעים זכאים לפיצויי בסך 3,000 שקלים בלבד, וזאת בגין עוגמת הנפש אשר נגרמה להם עם חסימת ביתם בשובם.