תביעה לפינוי מושכר, מהי?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 4.0 מתוך 5

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-30% מאזרחי ישראל גרים בדירה בתנאי שכירות. כמו כן, בעיה נפוצה אשר עומדת תמיד כחשש בליבם של בעלי הנכסים, היא כיצד יש לפנות דייר סרבן, אשר ממאן לעזוב את הנכס. לדוגמא, כיצד יש לפעול במקום בו הדייר איננו נושא בתשלום שכר הדירה על פי החוזה. כמו כן, מהו דינו של דייר אשר איננו עוזב את המושכר גם בתום חוזה השכירות.

 
בעלי דירות רבים מצאו עצמם בסיטואציות אבסורדיות, בהן הם נאלצו ל"וותר" לדייר על חודשי שכירות, או לאפשר מגורים ב"חינם" בחישוב עלות ותועלת מול הגשת תביעה כנגד הדיירים בבית המשפט. יש לציין, כי תביעות מסוג זה עלולות להימשך זמן רב (חודשים ואף שנים), ועל כן בעלי דירות רבים נוטים להימנע מפנייה לערכאות המשפטיות כתרופה ראשונית.

המלצות הוועדה והתקנות החדשות

וועדה לבחינת דרכי ייעול ההליכים המשפטיים, אשר בראשה עמדה השופטת רות רונן, בחנה סוגיה זו והגישה את מסקנותיה ביוני 2008. אחת ממסקנות הוועדה הייתה כי יש לקבוע נוהל משפטי מזורז לתביעות העוסקות בפינוי מושכרים, אשר אינם חסים תחת מטריית חוק הגנת הדייר. בדצמבר 2008 קיבל שר המשפטים חלק מהמלצות הוועדה וקבע תקנות חדשות אשר נקראות בעגה המשפטית – תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס’ 2).

תקנות אלו קבעו הליך משפטי חדש הקרוי "תביעה לפינוי מושכר". על פי קביעתו של שר המשפטים, הליך זה אמור להיות הליך משפטי מזורז המעניק מענה אמיתי לבעלי הדירות. במסגרת השלבים להליך זה מגישים בתחילה בעלי הנכס כתב תביעה אשר כותרתו הינה "תביעה לפינוי מושכר".

האם ניתן להגיש תביעה גם בגין נזקים כלכליים?

כתב תביעה זה לא מכיל כל סעד נוסף (פיצויי כספי, עוגמת נפש, לשון הרע וכו’) מלבד פינוי הדירה הלכה למעשה. סעדים אחרים כגון פיצויי בגין נזק לדירה, הפרת חוזה השכירות, דמי שכירות שלא שולמו כדין וכו’, יוגשו מאוחר יותר בהליך נוסף. כתב תביעה זה יכול להיתמך בעדויות, חוות דעת של מומחה מטעם התביעה, מסמכים משפטיים רלבנטיים ועוד.

 
לאחר הגשת "תביעה לפינוי המושכר", אמור הנתבע להגיש את כתב הגנתו לבית המשפט בתוך 30 ימים. כתב הגנה זה אמור לכלול עדים מטעם ההגנה, מסמכים משפטיים רלבנטיים, חוות דעת מומחה מטעם הנתבעים וכל מידע שיש בו בכדי להצדיק את עמדת הדייר.

הליך משפטי בתוך 60 יום

על פי התקנות, 30 יום לאחר חלוף המועד האחרון להגשת כתב ההגנה, יפגשו הצדדים לדיון ראשון בבית המשפט. החידוש בתקנות אלו הינו בכך שהצדדים מציגים את כל טענותיהם (לרבות האסמכתאות המשפטיות, חוות הדעת מטעם המומחים, העדים, התצהירים, והטענות) כבר בבואם לדיון הראשוני בבית המשפט. כמו כן, מדובר בדיון משפטי אשר נערך לכל המאוחר כ-60 ימים לאחר הגשת התביעה, ולא כחצי שנה ואף יותר כפי שהיה נהוג עד לקביעת התקנות החדשות.

מטרתו של ההליך המקוצר הינה להביא תרופה מיידית לסכסוך, באופן בו בעל הנכס לא סובל מנזקים כלכליים בגין סרבנות פינוי שלא כחוק. כמו כן, הדייר איננו נאלץ להתמודד עם הליכים משפטיים ארוכים ויקרים, אשר עלולים לעמוד לו לרועץ בעתיד. ההנחה היא כי הצדדים יגיעו לפיתרון הסכסוך עוד במהלך הדיון הראשון בבית המשפט, והמערכת המשפטית לא תיגרר לסכסוך ארוך ומורכב, המטיל עומס על מערכת הקורסת תחת הלחץ גם ככה.