שוכרי דירה דרשו פיצוי בגין שיפוץ הבניין

דרגו את המאמר

בני זוג נשואים ששכרו דירה בתל אביב הגישו תביעה לפיצויים בסך 22,000 שקל, נגד בעל הדירה בגין הנזקים שנגרמו להם במהלך תקופת השכירות. בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו נדרש להכריע האם התובעים זכאים לפיצויים.

לטענת התובעים, בעת שנכנסו לדירה השכורה נמצאו ליקויים רבים והם נאלצו לסייד חלקים נרחבים מהדירה, לתקן את הרטיבות והמאוורר במקלחת, ולתקן ארון קיר מפורק. על מנת לתקן את כל הליקויים, הם הפסידו שני ימי עבודה ונגרמו להם הוצאות נוספות רבות ועגמת נפש.

עוד טענו כי בחוזה השכירות צוין כי במהלך תקופה זו יתבצע שיפוץ קוסמטי בבניין. בפועל השיפוץ נמשך כשלושה חודשים וחצי. החל מהשעה שבע בבוקר הסתובבו פועלים על פיגומים בבניין, מול חלונות הדירה ששכרו, וגרמו ללכלוך ואבק, ושרר ריח עז של צבע.

השוכרים צירפו לכתב התביעה התצלומים של השיפוץ, בהם נראה כי בוצע שיפוץ מסיבי בשתי צלעות של הבניין, ומאחר ומיקום הדירה הוא פינתי, הם ספגו את הרעש והלכלוך משני הכיוונים. על כן נגרמה להם אי נוחות, בגינה דרשו פיצוי, ואף ביקשו את השבת כספי הערבות בסך 15,000 שקל.

בעל הדירה טען כי יש לקזז מהפיצויים את סכום הנזק שהותירו השוכרים

מנגד טען בעל הדירה, כי התובעים לא התריעו על הליקויים בזמן אמיתי ולא נתנו לו הזדמנות לתקן בעצמו את הליקויים. בנוגע לשיפוץ המבנה טען הנתבע כי הוא היה קצר יותר ממה שנטען, ואף התצלומים שהציגו השוכרים אינם משקפים את המציאות ומדובר באחיזת עיניים. עם זאת הוא הבין כי נגרמה לשוכרים אי נוחות, והתחשב בהם, על כן הפחית בתקופה זו סך של 2,000 שקל מדמי השכירות.

בעל הדירה הוסיף כי יש לקזז מכל סכום הפיצויים שייפסק, סך של 5,8000 שקל, בגין אי הודעה בזמן על עזיבה. לטענתו, השוכרים התעכבו במתן הודעה האם ברצונם להמשיך ולשכור את הדירה לתקופת נוספת, ובכך שלא אפשרו לו להראות את הדירה יותר מפעמיים בשבוע לשוכרים חלופיים.

עוד טען כי בזמן מסירת הדירה גילה חורים בקירות, ונגרם נזק לארון הקיר שהוזז ממקומו, וגם נזק לארונות מטבח ולמקלחון, על כן פרק הזמן שנדרש לתיקון הליקויים עיכב את השכרת הדירה לשוכר עתידי.

בעל הדירה דרש לעלות את דמי השכירות בניגוד להסכם

בנוגע לטענה של אי חידוש החוזה, טענו השוכרים כי הם בחנו אפשרות לחידוש האופציה על פי תנאי ההסכם. לפני תום תקופת החוזה, בעל הבית הודיע להם כי הוא מתכוון לעלות את דמי השכירות ל- 6,000 שקל בחודש, בניגוד מוחלט להסכם. לדבריהם, הם לא נענו להצעה זו, ולא הודיעו לא בכתב ולא בעל פה, על רצונם במימוש האופציה שהוענקה להם, לחידוש החוזה.

לאחר שמיעת טענות הצדדים דחה בית המשפט את הטענה לקיזוז דמי שכירות בגין אי הודעה בזמן על עזיבה, מאחר והתובעים לא הודיעו על מימוש האופציה לחידוש החוזה. עם זאת מצא לנכון לפצות את בעל הדירה, בגין הנזקים שהותירו אחריהם התובעים.

התובעים זכאים לפיצוי בגין אבדן הנאה מהדירה בשל השיפוץ

בסופו של דבר קבע בית המשפט כי התובעים לא הודיעו בזמן אמת על הליקויים בדירה, ולא אפשרו לבעל הנכס לתקן אותם. אך נקבע כי הם זכאים לפיצוי בגין אבדן הנאה מהמושכר בשל שיפוץ המבנה במהלך שלושה חודשים וחצי וכן נקבע כי יש לקבל תביעת התובעים להשבת סכום הערבות הבנקאית שחולטה בסך של 15,000 שקל. אחרי הקיזוז בגין הנזקים שהותירו אחריהם, בעל הדירה ישלם לתובעים סך של 17,087 שקל, כולל סכום הערבות.

ת"ק 758-03-14