תביעה לפינוי דייר מוגן בעקבות שינויים ותוספות שביצע ללא הסכמה

דרגו את המאמר

בעל נכס שרכש מגרש עם בתים שהושכרו בהסכם של שכירות מוגנת, הגיש תביעה לפינוי שוכרת מוגנת, מאחר והיא ביצעה שינויים מהותיים בבית ובנתה תוספות בחצר, ללא אישורו והסכמתו. בית משפט השלום בראשון לציון נדרש להכריע האם יש לפנות את הדיירת בעילה זו.

התובע הינו בעל מגרש בראשון לציון, אותו רכש בשנת 2011, המגרש כולל שני בתי מגורים שהושכרו בשכירות מוגנת, ואחד מהם הושכר לנתבעת ולבעלה בשנת 1977, על ידי הבעלים הקודמים של הנכס. השוכרים התגרשו לפני מספר שנים והדיירת המוגנת ממשיכה להתגורר בבית המושכר עם בנה עד היום, למעלה מ- 30 שנים.

הדיירת בנתה סככה ומחסן בחצר הבית וסגרה מרפסת

לטענת התובע, השוכרת ערכה שינויים מהותיים ובנתה תוספות בנכס ללא קבלת הסכמה ובלי אישור בכתב, בניגוד להסכם השכירות. בין היתר הנתבעת סגרה מרפסת והפכה אותה לחדר, התקינה דלת כניסה נוספת, שברה קיר ובנתה סככה ומחסן בשטח החצר מבלי שהתקבלו היתרי בניה כדין.

בעל הנכס פנה אל השוכרת וביקש ממנה לתקן את ההפרות ולהחזיר את הבית לקדמותו בתוך 30 ימים, אך מאחר ולא עשתה כן, לטענתו הסכם השכירות בוטל כדין והוא זכאי לסעד של פינוי בהתקיים עילת הפינוי. עוד טען התובע כי הוא זכאי לדמי שימוש בגין השינויים שעשתה הנתבעת בבית.

התוספות נעשו בהסכמת בעל הבית הקודם

מנגד טענה השוכרת, כי התובע הינו יזם נדל"ן, אשר קנה נכס שמושכר כדיור מוגן ומעוניין לנצל את זכויות הבניה, ולשם כך מבקש לפנות אותה מביתה ללא כל פיצוי, ולקחת ממנה את זכות הדיירות המוגנת.

לדעתה אין לבעל הנכס עילה לפינוי, מאחר וחלק מתוספות הבנייה כלל לא בוצעו על ידה והיו קיימות עוד קודם לשכירות, וכן התוספות שהיא בנתה הכוללות את הסככה בחצר והמחסן היו באישור בעל הבית הקודם, אשר לא העלה כל טענה כנגד הבניה, והן נעשו לפני עשרות שנים בהסכמה מפורשת. כמו כן, הנתבעת הכחישה גם את זכותו של התובע לדמי שימוש. וציינה כי לא הוכח גודל התוספות הנטענות ולא הוכחו גם גובה דמי השימוש הראויים.

התובע לא הוכיח כי הדיירת הפרה את הסכם השכירות

לאחר שמיעת הטענות ועיון בהסכם השכירות ובחוות דעת שהציג כל אחד מהצדדים, קבע בית המשפט כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח קיומה של עילת פינוי בעקבות תוספות הבניה ואף לא הוכחה תביעתו לדמי שימוש בגינן.

עוד השתכנע בית המשפט כי כל התוספות והשינויים שבוצעו בנכס, היו באישורו ובהסכמתו של בעל הבית הקודם, ואף חלק מהתוספות היו קיימות עוד קודם לשכירות. בסופו של דבר דחה בית המשפט את התביעה לפינוי הדיירת המתגוררת בבית בשכירות מוגנת, וחייב את התובע לשאת בהוצאות משפט בסך 24,000 שקל.

ת"א 18616-08-11