סירוב למתן זכות התיקון לחברה קבלנית ופיצוי כספי בגין ליקויי בניה

דרגו את המאמר

פיצויים כספיים בגין ליקויי בנייה – פסק דין על דרך הפשרה

תא (ת"א) 19315-08-10‏‏

פעמים רבות, רוכשי דירות נתקלים בליקויי בנייה שונים. ליקויי הבניה יכולים להתגלות גם לאחר מסירת המפתחות ובתקופת המגורים הראשונית. החוק קובע כי החברה הקבלנית מחויבת לתקן את הליקויים, ומוטל על בעלי הנכס להודיע עליהם לחברה. עם זאת, לעיתים יהיה ניתן לדרוש פיצוי כספי במקום ביצוע התיקונים בפועל. להלן דוגמא למקרה כאמור.

התובעים במקרה דנן רכשו דירת קוטג' מחברה קבלנית. החזקה בדירה נמסרה לתובעים באוגוסט 2007. התובעים טענו כי מיד לאחר שהנכס נמסר, התגלו במקום ליקויי בניה. לטענתם, הם הצביעו על הליקויים בעת מסירת הדירה, וכן עם ביצוע בדיקות שנת הבדק. התובעים טענו כי חרף הפניות הרבות, תלונותיהם לא זכו למענה וליקויים שתוקנו לא תוקנו בצורה ראויה. לכתב התביעה צורפה חוות דעת מקצועית של מהנדס מטעם התובעים אשר העריך את עלות הליקויים הנותרים בכ-140,000 שקלים. כמו כן, נטען כי ההתקשרות עם קבלנים מזדמנים, לצד חוסר היכולת לקיים אורח חיים בדירה במשך שלושה שבועות, תייקר את התיקון.

בית המשפט ממנה מהנדס מטעמו

בית המשפט מינה מהנדס ושמאי מקרקעין בנושא ליקויי הבניה. המומחה בדק את ביתם של התובעים ומצא בו ליקויי בניה בעלות של כ-32,000 שקלים בתוספת מע"מ. כמו כן, המומחה העריך כי התיקונים יארכו כעשרה ימים ובמהלכם לא יהיה צורך לפנות את הדירה. בדיון בין הצדדים ניטשה מחלוקת בנוגע לשאלה האם החברה הקבלנית קיבלה הזדמנות הוגנת לתקן את הליקויים.

בעוד התובעים טענו כי הם פנו פעמים רבות לחברה, הנתבעת טענה כי לא נעשו אליה פניות כלשהן. בית המשפט קבע כי תינתן לתובעים האפשרות להוכיח את טענותיהם בנוגע לפניות לחברה הקבלנית. התובעים הציגו לעניין זה מכתב דרישה מנובמבר 2008 (למעלה משנה לאחר מסירת הדירה) וטענות בנוגע לשיחות הטלפוניות (הרבות) נטענו בעלמא וללא הוכחות.

החברה הקבלנית הכחישה את קיומן של השיחות וטענה כי המכתב המדובר לא הגיע לידיה. אי לכך, בית המשפט קבע כי לא הוכח שניתנה לחברה הקבלנית הזדמנות הולמת לתקן את הליקויים, כמתחייב מחוזה המכר ומהוראות חוק המכר (דירות). בית המשפט הורה לאפשר לחברה לבצע את התיקונים אשר אותרו על ידי המומחה מטעמו. ככלות הכל, התובעים סירבו לאפשר לחברה הקבלנית לבצע את התיקונים והסכימו למתן פסק דין בין הצדדים על דרך הפשרה. החברה הקבלנית הסכימה אף היא להליך זה.

פסק דין על דרך הפשרה

במסגרת פסק הדין על דרך הפשרה, בית המשפט קיבל באופן מוחלט את חוות דעתו המקצועית של המומחה שמונה מטעמו. הלכה פסוקה היא כי כאשר בית המשפט ממנה מומחה מקצועי, שומה עליו לקבל את חוות דעתו זולת אם הייתה סיבה ממשית שלא לפעול כאמור. בנוגע לזכות התיקון של החברה הקבלנית, בית המשפט הדגיש כי זכות זו איננה מוחלטת והיא תלויה בנסיבות העניין.

במקרה דנן, החברה הקבלנית אמנם הכחישה את הליקויים, אך בית המשפט קבע כי משהיא הסכימה לתקנם, לא היה ניתן לזקוף לחובתה את ההכחשה הראשונה. בנסיבות אלה, בית המשפט קבע כי יש לחייב את החברה הקבלנית בעלות ביצוע התיקונים במידה והם היו מבוצעים על ידה, ולא בסכום אשר נקבע על ידי המומחה מטעם בית המשפט.

כמו כן, נקבע כי מעלות התיקונים שנקבעה על פי המומחה מטעם בית המשפט יש להפחית שליש ואת רכיב המע"מ אשר הנתבעת הייתה זכאית לנכות כמס תשומות במידה והיא הייתה מבצעת את התיקונים בעצמה. עם זאת, בית המשפט דחה את בקשתה של החברה לנכות את רכיב הפיקוח ו/או להפחיתו (זאת משום שנקבע כי הנתבעת הייתה נושאת בעלות שכר טרחתו של המומחה מטעם בית המשפט אשר היה נקרא לבדוק את הליקויים במידה והחברה הייתה מבצעת אותם).