עוגמת נפש בגין ליקויי בניה

דרגו את המאמר

התקבלו 3 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

ליקויי בניה הינם ליקויים נסתרים וגלויים אשר מתגלים על ידי רוכש הנכס ובגינם הוא רשאי להגיש תביעת פיצויים נגד הקבלן. מדובר בליקויים כגון איחור במסירת הנכס, ירידת ערך הנכס, פגמים אסטטיים בבניה, בניה רשלנית של מערכות פנימיות וכדומה.

מלבד הפיצוי הכספי בגין התיקון והנזקים הכלכליים אשר נגרמו לרוכש, ניתן לטעון גם לפיצויי עבור עוגמת הנפש והסבל. פסיקת פיצויים בראש נזק זה משתנה ממקרה למקרה ולעיתים אף משופט לשופט.

ליקויי בניה הם למעשה הפרת חוזה מצידו של הקבלן. המסגרת המשפטית לעניין הפיצויים בגין עוגמת הנפש בשל הפרת חוזה זו מוצאת ביטוי בסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א – 1970. סעיף זה קובע כי במידה והפרת חוזה גרמה לנזק אשר איננו נזק ממוני, בית המשפט רשאי לפסוק עבור הנפגע פיצויים בשיעור שייראה לו בהתאם לנסיבות העניין.

בית המשפט העליון התייחס לכך בע"א 348/79, חנה גולדמן נ' יצחק מיכאלי ו- 2 אחרים. בעניין גולדמן-מיכאלי נפסק כי בית המשפט חייב לפסוק פיצויים מכוח העיקרון כי פיצויי נועד להשיב את המצב לקדמותו ולא להעניש את המפר. אין מקום להשתמש בסעיף 13 לחוק התרופות כעילה להטלת פיצויים עונשיים על מפר החוזה. עם זאת, בית המשפט ציין כי לעיתים ליקוי בניה אשר תיקונו אפשרי בסכום זעום הסב עוגמת נפש עצומה לרוכש.

ליקויי בניה בדירת מגורים - פיצויי משמעותי

ככל שמדובר בליקויי בניה בדירת מגורים, פסיקת הפיצויים בגין עוגמת הנפש הינה משמעותית יותר. השופט זיילר, בת.א. (ירושלים) 725/80 בן יצחק נ' שיכון ופיתוח, כתב כי דירתו של אדם אינה נכס כספי אלא עסקינן במרכז חייו ומרכז חיי משפחתו.

מדובר אפוא בנכס אשר האדם השקיע בו את מיטב הונו ומרצו וזאת מתוך רצון לקיים בו חיי בית תקינים. אי לכך, ליקויי בניה הגורמים עוגמת נפש וסבל למשפחה בדירת מגורים מצדיקים פסיקת פיצויים משמעותית. למעשה, השיקולים אשר משפיעים על פסיקת פיצויים בגין עוגמת נפש כתוצאה מליקויי בניה מושפעים ממספר גורמים. ראשית, בית המשפט בוחן את היקף הליקויים וסוג הליקויים. דהיינו, ככל שמדובר בליקויים בולטים וחמורים, אשר מפריעים ואו מקשים על השימוש בנכס וחיי היומיום, סכום הפיצויים יגדל.

במידה ומדובר בליקויי בניה אשר תיקונם דורש עבודה יסודית (לדוגמא, כשלים במערכת המים הגורמים להצפת ביוב מסוכנת), ייתכן והדיירים יאלצו לעזוב את הנכס ולעבור לגור במקום חלופי. מיותר לציין כי הוצאת דיירים מביתם מנתקת אותם מהסביבה הטבעית וכרוכה לא אחת במפח נפש של ממש.

במקרים אלו, בית המשפט יפסוק פיצויים גבוהים בגין הנזק הלא ממוני. ככל שהשהות מחוץ לבית תתארך, כך יגדל סכום הפיצויים. סכום הפיצויים יכול להיות מושפע גם מהעובדה שהדיירים נאלצו להעביר את תכולת ביתם תוך אריזת החפצים ופירוק הארונות (לדוגמא, לשם החלפת הריצוף בבית).

התנהלות הקבלן מול הדיירים

בית המשפט מכניס במסגרת שיקוליו גם את התנהלות הקבלן מול הדיירים, לפני הגשת התביעה. במילים אחרות, קבלן אשר הינו אדיש לטענותיהם של הדיירים ואינו מוכן להכיר באחריותו לליקויים, וכתוצאה מכך נאלצו הדיירים להיגרר להליכים משפטיים ארוכים ומורכבים, עלול לשאת בפיצויי גם בגין עוגמת הנפש שנגרמה לתובעים.

ליקויי רטיבות - רעה חולה

ישנם ליקויי בניה אשר הפסיקה מתייחסת אליהם בחומרה יתרה. דוגמא לכך הם ליקוי רטיבות. בשורה של פסקי דין בעניין זה הוגדרו ליקויי רטיבות כרעה חולה של ממש ועל כן סכום הפיצויים הנפסק בגינם עבור עוגמת הנפש הוא רב.

ליקויי רטיבות טומנים בחובם נזקים לנכס, לתכולתו ולעיתים אף מהווה סכנה בריאותית של ממש. בפסק דין בעניין זה פסק בית המשפט כי אין זה תפקידו של הדייר לתור אחר מקור הרטיבות וכל האחריות לתקן נזק זה מונחת על כתפיו של הקבלן. חברה קבלנית אשר מוסרת לדיירים דירה רטובה או שיש סכנה של רטיבות בנכס, אמורה לדעת כי עניין זה עלול להסב לדיירים עוגמת נפש וסבל רב.

איחור במסירת דירה, האם פיצויי בגין עוגמת נפש?

פעמים רבות טוענים הדיירים כי הקבלן או החברה הקבלנית איחרו במסירת החזקה בנכס לידיהם. מיותר לציין כי דיירים אשר רוכשים נכס נוטים להסתמך על תאריך המסירה המופיע בחוזה וכאשר הכניסה לבית מתעכבת הדבר עלול להיות מלווה בעוגמת נפש.

עם זאת, במקרים אלו יש להעמיד מצד אחד את זכותם של הדיירים לקבל את הנכס במועד, ומצד שני את הסיבה לאי מסירת הנכס בזמן. כמו כן, בית המשפט מתייחס גם לדברים אשר נאמרו ונמסרו בין הקבלן לבין הדיירים (האם הקבלן הזהיר מפני העיכוב, האם הקבלן עשה כל שביכולתו בכדי למנוע העיכוב, האם ההתחייבות בדבר מועד המסירה הייתה מציאותית וכדומה).