לקוח ישלם לקבלן בגין עבודות בנייה שבוצעו בניגוד לחוק

דרגו את המאמר

האם קבלן אשר בנה בניגוד לחוק יקבל תשלום בגין עבודתו ממזמין העבודה?

ת"א 2270-09

קבלן אשר עוסק במתן שירותי בנייה ושיפוצים התקשר עם אדם לצורך הקמת בית מגורים בחולון. הקבלן שלח ללקוח הצעת מחיר ובמסגרתה פורטו העבודות המוצעות. כמו כן, נאמר כי במידה והלקוח יהיה מעוניין בעבודות נוספות, יהיה עליו להוסיף תשלום בגינן. בעקבות מחלוקות בנוגע לתשלום, הוגשה על ידי הקבלן תביעה כנגד הלקוח. בכתב התביעה נטען כי שווי העבודות הנוספות אשר בוצעו על ידי התובע במקום עמד על כ-380,000 שקלים.

הלקוח טען כי חלק מהעבודות הנוספות היו כלולות בהצעת המחיר ועל כן הוא לא היה חייב לשלמן. לגבי עבודות אחרות, נטען כי חלקן לא בוצע וחלקן בוצע באורח לא תקין. בעקבות הסכמת הצדדים, בית המשפט מינה מומחה מטעמו לבחינת העבודות הנוספות וליקויי הבניה (תביעת נגד אשר הוגשה על ידי הלקוח).

המהנדס מטעם בית המשפט בחן את המקרה וקבע כי במקום בוצעו עבודות נוספות בסך של כ-95,000 שקלים. כמו כן, הוא מצא ליקויי בניה בבניין בשווי של 32,000 שקלים. למעשה, בין הצדדים נותר סכום של כ-60,000 שקלים לטובת הקבלן. במסגרת הדיון בנוגע לתביעה, הוכח כי במקום בוצעו עבודות בניה ללא היתר בשטח של כ-12.4 מ"ר. הקבלן טען כי הוא זכאי לתשלום בגין עבודות אלו בסך של 50,000 שקלים. מנגד, התובע טען כי ליקויי הבניה בשטח זה עלו בשווים על הסכום המגיע לקבלן.

מעוולה בת עוולה לא תצמח עילת תביעה?

השאלה המשפטית אשר עמדה במסגרתו של פסק הדין במקרה זה הייתה – מהו היקף תחולתו של הכלל "מעוולה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה". דהיינו, האם הקבלן זכאי לתשלום בגין עבודות נוספות שנבנו שלא כחוק, ואשר דינן להיהרס בבוא היום.

תחולתו של הכלל "מעוולה בת עוולה" קיבלה במשפט הישראלי משנה תוקף בשנים האחרונות. לדוגמא, בע"א 618/05 דיאמנשטיין נ' מ"י, אשר במסגרתו נתבעו הפסדי רווח שנגרמו בעקבות הפקעת קרקע עליה הוקם מפעל שלא כדין, נקבע כי אין לפסוק פיצויים בגין הפסד כלכלי של מפעל שנבנה שלא כחוק. עם זאת, בית המשפט ציין כי שאלת תחולתו של הכלל איננה יכולה להיות מנותקת מהתנהגות שני הצדדים.

בית המשפט, כאשר הוא נדרש לבחון תביעה אשר עילתה נגועה באי מוסריות או אי חוקיות, הינו בעל שיקול דעת האם למשוך ידיו מהתביעה, אם לאו. הגבולות במקרה זה אינם ברורים ויישומו של הכלל, הלכה למעשה, תלוי בנסיבות המקרה ומשתנה מתביעה לתביעה. צוין כי המבחן המקובל במקרים כגון דא הוא מידת חוסר המוסריות או מידת הפליליות.

הקבלן יקבל תשלום, אך חלקי בלבד

במקרה דנן, בית המשפט קבע כי ביחסים שבין קבלן ולקוח, עבודה אשר נעשתה בניגוד להיתר שניתן כדין, ובניגוד לתוכנית מאושרת, לא יכולה לזכות את הקבלן במלוא שכרו.

"בניה בניגוד להיתר מסכנת חיי אדם, וממילא צפויה היא להריסה בעקבות כתב אישום", נכתב בפסק הדין, "מבחינת האינטרס הציבורי, ראוי הוא להכיר בכלל כי קבלן שבנה בנייה בלתי חוקית, וללא היתר או בניגוד לו, או בחריגה ממנו, אינו זכאי לשכר בגין עבודתו. תפיסת עולם כזו תתמרץ קבלנים להימנע מבניה בלתי חוקית, ותניע אתם לסרב לקבל על עצמם את ביצועה, גם מחמת הסיכון שעבודתם לא תתוגמל בכלל או כראוי (וזאת מעבר לסיכון הגלום בהליכים פליליים שעשויים לנבוע מבניה כזו, ומעבר לסיכונים הנובעים מנזקים שבניה זו עלולה לגרום לצדדי ג' או אף למזמין עצמו)".

יחד עם זאת, בית המשפט קבע היות ויש להחיל את הכללים הנ"ל בהתאם להקשר, דין מזמין אשר לא ידע על החריגה מראש, איננו כדין מזמין אשר הינו בעל מקצוע. במקרה דנן, הלקוח לא טען כי הוא לא ידע על הבנייה הלא חוקית. האחרון טען כי הבניה הלא חוקית לא הייתה קיימת כלל (הוא טען כי הקבלן בנה פחות מהתוכנית לפי הצעת המחיר).

בחינת חוות הדעת של המומחה מטעם הלקוח, אשר צורפה לכתב ההגנה, שמטה את הקרקע מתחת לטענה זו (המומחה מטעם הנתבע מצא את הבנייה הבלתי חוקית). בית המשפט קבע כי הלקוח ידע, או לפחות לא התנגד, לבנייה הבלתי חוקית במקום. אי לכך, נקבע כי שני הצדדים, ולא רק הקבלן, יישאו באחריות לתוצאות המעשים.

המומחה מטעם בית המשפט העריך את שווי הבנייה הבלתי חוקית בכ-40,000 שקלים. אי לכך, נקבע כי הקבלן יקבל מהלקוח רק בעבור מחצית הסכום – 20,000 שקלים.