אכיפת תמ``א 38 על דיירים סרבנים באמצעות המפקחת על המקרקעין
דרגו את המאמר |
|

דיירים סרבנים בתמ"א 38
בעלי דירות בבניין ברעננה היו מעוניים לחזק את המבנה במסגרת תמ"א 38. הדיירים פנו לגורמים הרלבנטיים וקיבלו אישור בדצמבר 2011 מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה. בעקבות קבלת האישור, התקשרו בעלי הדירות עם חברה קבלנית לשם הגשמת הפרויקט.
בעלי הדיירות, באמצעות נציגות הבית המשותף, הסכימו על בניית שתי קומות על גג הבניין והוספת מעליות, מחסנים, מקומות חנייה ומרפסות. עם זאת, בשל התנגדות בני זוג מדיירי הבניין, נציגות הבית המשותף התקשתה לממש התוכנית. הדיירים הסרבנים "תקעו פעם אחר פעם מקל בגלגלי התוכנית" עד שלא נותרה לנציגות ברירה אלא לפנות למפקחת על המקרקעין בפ"ת. הנציגות ביקשה מהמפקחת לאכוף את ביצוע התוכנית על הדיירים הסרבנים.
בבקשתה, הנציגות טענה כי המתנגדים העלו שורה של טענות אשר נבדקו ונדחו אחת לאחת על ידי הוועדה לתכנון ובנייה. "כמו כן", טענה הנציגות, "החלטותינו התקבלו במסגרת אסיפת דיירים, עשינו הכל תוך קבלת ייעוץ משפטי צמוד, והתנגדותם של הסרבנים נובעת מרצונם לבנות ממ"דים בדירות. יצוין כי שאר הדיירים לא היו מעוניינים בממ"דים והעדיפו בניית מרפסות".
המתנגדים הציגו גרסה אחרת לדברים. לטענתם, הפרויקט המדובר הפלה אותם ומימושו יגרום בהכרח לפגיעה מהותית בזכויותיהם הקנייניות. נטען כי נציגות הבית המשותף התנהלה בחוסר תום לב, באפליה ובאופן כושל. בני הזוג טענו כי התוכנית הייתה מלאה בליקויים ופגמים והחלטות רבות בה התקבלו ללא הסכמתם. לדוגמא, טענו בני הזוג, הנציגות סירבה לבנות ממ"דים בדירות כבקשתם ואישרה פגיעה משמעותית באיכות חייהם על ידי קביעת חניות מתחת לביתם. כמו כן, טענו הדיירים, הנציגות סירבה ומסרבת לדאוג להם לדיור חלופי בעת ביצוע הפרויקט.
המפקחת – סרבנות לשם סרבנות
המפקחת על המקרקעין בחנה את טענות הצדדים וקבעה כי יש לקבל את עמדתה של נציגות הבית המשותף. המפקחת ציינה בהחלטתה כי בני הזוג היו צריכים להגיש תביעה כנגד הנציגות בטענה כי זכויותיהם המהותיות נפגעות בשל ההליך אך הם לא פעלו כאמור. יתרה מכך, נקבע כי גם במסגרת ההליך הנוכחי לא עלה בידיהם של המתנגדים להוכיח את טענותיהם.
לדוגמא, בני הזוג לא הוכיחו כיצד הנציגות הפלתה אותן ומדוע החניות מתחת לדירתם יפגעו באופן מהותי באיכות חייהם. זאת ועוד, המפקחת ציינה כי העובדה שהנציגות פעלה לעיתים שלא לפי הסכמת בני הזוג לא היה בה כדי ליצוק תוכן לטענות הקשות אודות אפליה שלא הייתה. לגבי הבקשה לדיור חלופי, נקבע כי מתן סיוע כאמור יהווה הפרת שוויון כלפי הדיירים האחרים אשר אף אחד מהם איננו זוכה לדיור חלופי בזמן הפרויקט.
בנוגע לבניית מרפסות במקום ממ"דים, נקבע כי עסקינן בהחלטה דמוקרטית שהתקבלה על ידי רוב חוקי באסיפת הדיירים. בסופו של היום, נקבע כי הדיירים סירבו בחוסר תום לב לאורך כל ההליך ועל כן יש לכפות עליהם את קיום התוכנית. כמו כן, הוטל על המתנגדים לשאת בהוצאות משפט בסך 6,500 שקלים.