הדיירים ביקשו לבטל את הסכם תמ``א 38, בשל עיכוב בקבלת היתר הבנייה

דרגו את המאמר

בעלי דירות בבניין מגורים בן שלוש קומות ברמת גן עתרו לבית המשפט המחוזי בתל־אביב יפו, בבקשה לבטל את הסכם תמ"א 38.

ההסכם נכרת עם חברה קבלנית לייזום נכסים, על מנת לבצע שיפוץ יסודי בבניין, אך בעלי הדירות טענו כי הקבלן חרג מהזמן שהוקצב לו, מאחר והתעכב בבקשת היתר הבנייה.

החברה התחייבה לשפץ את הבניין בתמורה לזכויות בנייה על הגג

החוזה נכרת בין נציגות בעלי הדירות, לבין חברת הקבלן בסוף ינואר 2010, במסגרתו הנתבעת התחייבה לשפץ את הבניין הישן ולחזק אותו מפני רעידות אדמה, ובין היתר לבנות חניון, להתקין מעלית, להוסיף מרחבים מוגנים לדירות ועוד. בתמורה הוקנתה לקבלן הזכות לבנות על גג הבניין יחידות דיור. אחד מתנאי החוזה היה שהנתבעת תשיג היתר בנייה בתוך חצי שנה, ובמידה וההיתר לא יתקבל בתוך עשרה חודשים, כל אחד מהצדדים רשאי לבטלו.

היתר הבניה התקבל באיחור של שנתיים

הנתבעת הגישה מיד עם חתימת החוזה את הבקשה להיתר, אך אז הסתבר לה כי בשנת 1964 הופקע שטח של מאה מ"ר בחזית הבניין לצורכי ציבור וכי ההפקעה לא נרשמה בלשכת רישום המקרקעין. כעבור חודשיים הנתבעת הגישה בקשה להיתר שבה תוקנו שטחי הבנייה המבוקשים ולאחר שהתקיים דיון חוזר, הוגש תשריט נוסף בכפוף לתנאים המחודשים להיתר הבנייה. בחודש מרץ 2012, התקבל היתר הבנייה באיחור של שנתיים, אך הדיירים שכבר היו מיואשים מההמתנה הממושכת ביקשו לבטל את החוזה.

הדיירים לא עדכנו את הקבלן בנוגע לשטח המופקע

בעלי הדירות טענו כי הנתבעת לא מילאה אחר תנאי החוזה, מכיוון שחלפו למעלה מעשרה חודשים ממועד הגשת הבקשה להיתר הבנייה. מנגד טענה הנתבעת כי היא פעלה בשקידה למען קידום המיזם, וניסתה להתגבר על המכשול של הפקעת השטח, והוסיפה כי התובעים ביטלו את החוזה שלא כדין ואף גרמו לעיכוב בקבלת ההיתר, מאחר ולא עדכנו את החברה בנוגע לשטח המופקע.

התובעים טענו כי העובדה על הפקעת השטח היתה ידועה לחברת הקבלן כבר בנובמבר 2009, והם ביססו את טענתם על סמך עדותו של מהנדס הועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיר. המהנדס העיד כי השטח המופקע סומן על גבי מפת המדידה של הנכס וכי החברה היתה מודעת לאחוזי הבנייה המותרים ויתר התנאים הנחוצים לקבלת היתר, עוד בפנייתה הראשונה, טרם סגירת החוזה עם דיירי הבניין.

בית המשפט הורה על ביטול החוזה כדין

בית המשפט דחה את טענת הנתבעת בנוגע למידע על הפקעת השטח וקבע כי לחברת הקבלן היתה אפשרות לדעת עוד בנובמבר 2009, על התנאים התכנוניים של הבניין, לכן העיכוב לבקשה השנייה של היתר הבניה, היה מיותר ולא הכרחי. בנסיבות אלה קבע בית המשפט כי הנתבעת לא עמדה בתנאי החוזה לכן עליה לשאת באחריות וכי החוזה בוטל על ידי התובעים כדין.

ה"פ 25945-05-12