נתונים לגבי תמ``א 38 - בין השנים 2005-2009

דרגו את המאמר

נתונים לגבי תמ"א 38

רעידות האדמה אשר תקפו את טהיטי וניו-זילנד, העלו את המודעות בישראל בנוגע לתמ"א 38. גורמים בענף הנדל"ן טוענים כי בניגוד לימים עברו, בהם קבלנים היו רודפים אחרי בעלי דירות בכדי לשכנע אותם לפנות לתמ"א 38, ההתעיינות בזמן האחרון נעשית בכיוון ההפוך.

תמ"א 38 הינה תוכנית מתאר ארצית אשר אושרה בממשלה בשנת 2005. מטרתה של התוכנית הינה לסייע בחיזוק מבנים ישנים בישראל. בתוכנית תמ"א 38 נקבעו מספר הנחיות לשם חיזוק המבנים הקיימים. הדרך אשר נקבעה בתוכנית הינה מסגרת סטטוטורית המובססת על תמריצים כגון היתרי בנייה לשינויים במבנים לשם חיזוקם.

תמ"א 38 חלה על כל המבנים בישראל אשר נבנו לפני 1.1.1980. כמו כן, במידה ומהנדס בניין קבע בכתב ידו כי מבנה אשר נבנה לאחר תאריך זה אינו עומד בתקן ישראלי 413, ייתכן וניתן יהיה לאשר עבור בניין זה תמ"א 38.

בתחילת 2010 פורסמו נתונים ראשוניים בנוגע לתוכנית:

על פי נתונים אלה, בחמש שנותיה הראשונות של התוכנית, הוגשו 190 בקשות להיתרי בנייה מכוחה. 7 בקשות נדחו, 93 אושרו, והיתר היו בהליכי בדיקה. זמן הטיפול הממוצע בכל בקשה עמד על 11 חודשים, כאשר זמני הטיפול השתנו מוועדה לוועדה. על פי נתוני הוועדות, מרבית בקשות היתרי הבניה הוגשו בתל אביב (69 בקשות). בחיפה הוגשו 29 בקשות, ברמת גן 16, ברעננה 15, בקריית אתא 12 ובכפר סבא הוגשו בין 2005 ל-2009 11 בקשות בלבד.
 

מדוע בקשות תמ"א 38 לא מאושרות?

מדי שנה נדחה מספר לא קטן של בקשות היתרי בניה מכוח תמ"א 38. על פי הדיווחים באתר הכנסת, הסיבות לכך הינן מגוונות. ראשית, בקשות רבות נדחות פשוט משום שהן אינן מתאימות לסביבת הבניין או בגין העדר הסכמה מצידם של הדיירים. סיבה נוספת אשר מביאה לדחיית הבקשה הינה אי עמידה בדרישות ההנדסיות לשם החלת התקן לעמידות מבנים מפני רעידות אדמה.

פעמים רבות, בקשות היתרי בניה ותמ"א 38 נדחות בשל העדר יכולת ליצור מקומות חניה (בעיקר בתל אביב), התנגשות בין דרישות הדיירים לדרישות לשימור מבנים, תוכניות חיזוק באיכות ירודה, התנגדות מצד בעלי חלקות סמוכות, קשיים בהשגת אישורים מגורמים רלבנטיים (כגון רשויות בטיחות האש), קשיים במציאת פתרונות בנושאים של חניה ותחבורה ציבורית, ועוד.