אחריות בנק בעת מתן ליווי פיננסי לפרויקט בנייה

דרגו את המאמר

בנק אשר העניק ליווי פיננסי לפרויקט יפצה את רוכשי הדירות בגין ליקויי בניה ואיחור במסירת הדירות

בית המשפט השלום בירושלים קבע כי במקרים מסוימים יהיה ניתן להטיל על בנק אשר העניק לפרויקט בניה ליווי פיננסי, את האחריות לפצות רוכשי דירות בגין נזקים אשר נגרמו להם במהלך הבנייה. הקביעה הנ"ל התבססה על כך שהקבלן אשר זכה לליווי פיננסי מהבנק הפך לחדל פירעון, ומונה קבלן אחר תחתיו להשלמת הפרויקט.

בית המשפט קבע כי בנק לאומי, אשר ליווה באופן פיננסי את הפרויקט במקרה דנן, יפצה מכוח אחריותו רוכשי דירות בגין ליקויי הבניה והעיכובים שנגרמו להם. מדובר בפרויקט בניה במודיעין ותביעה אשר הוגשה על ידי שישה מתוך ארבעים רוכשי הדירות באתר. תביעתם של הרוכשים הוגשה כנגד הקבלן הראשון, הקבלן השני והבנק.

הקבלן הראשון היה מצוי במסגרת ההליך המשפטי תחת כינוס נכסים. בשנת 2003, עלה בליבם של הרוכשים החשד כי הפרויקט תקוע. התובעים טענו כי הם הבחינו שאתר הבניה נטוש והבניה לא מתקדמת. כמו כן, בנק לאומי קיבל גם הוא דיווחים בעניין זה מהמהנדס אשר פיקח על הפרויקט מטעמו.

הבנק מחליף את הקבלן

במסגרת התכתבות בין הבנק ובין הקבלן, בשנת 2004, האחרון הודה כי סכום של כ-2.3 מיליון שקלים אשר התקבל מרוכשי הדירות לא הופקד על ידו בחשבון ליווי הכספים. אי לכך, הבנק הודיע לקבלן כי מעתה לא יהיה ניתן למשוך כספים מחשבון זה, אלא לתשלום ישיר עבור ספקי הפרויקט. בהמשך, הסתבכויותיו הכלכליות של הקבלן הלכו והעמיקו. בתחילת שנת 2005 האחרון הגיש בקשה להקפאת הליכים כנגדו ובמסגרתה מונה לחברת הבנייה כונס נכסים. כעת, התברר כי הקבלן לא יוכל לסיים את הפרויקט. בפני הבנק עמדו אפוא שתי אופציות. האחת, למכור את הפרויקט תוך פירעון ערבויות חוק המכר אשר הועמדו על ידו לרוכשים, והשנייה - לסיים את הבניה במקום.

הבנק החליט לבחור באופציה השנייה. אי לכך, נחתם הסכם עם קבלן חדש לשם השלמת הפרויקט למעט תיקונים של ליקויי בניה אשר יחייבו הריסת קטעים שלמים בבניין או שינוי בתכנון היסודי. בעקבות ליקויי הבניה והעיכוב בהשלמת הפרויקט, הוגשה התביעה דנן. התובעים, אשר הגישו תביעתם על סך של כ-2.3 מיליון שקלים, טענו כי הם זכאים לפיצויים בשל הנזקים אשר נגרמו להם כתוצאה מהתנהלות הנתבעים.

הקבלנים והבנק טענו כי דין התביעה להידחות, וזאת תוך שהם מכחישים הן את הנזקים והן את החבות. בית המשפט מצא כי יש לקבל את טענות התובעים. בפסק הדין נקבע כי הקבלן והבנק היו באופן ברור בעלי אינטרס להבליט את קיומו של הליווי הפיננסי. הדבר נעשה על מנת למשוך למקום לקוחות תוך מתן תחושה (לגיטימית) שהבנק אחראי על התקדמות הפרויקט.

אי לכך, נקבע כי עצם הליווי הפיננסי יצר אחריות כלפי הבנק במקרה דנן. יתרה מכך, השופט מצא כי היות והבנק לא ביקש למכור את הפרויקט לאחר כינוס הנכסים של הקבלן הראשון, אלא בחר להמשיך בבנייה תוך התקשרות עם קבלן נוסף, אחריותו כלפי הרוכשים גדלה. בסופו של היום, נקבע כי הבנק יפצה את התובעים בגין ליקויי הבניה בפרויקט והאיחור במסירת הדירות.