דרישה לפינוי מושכר עקב רכישת המגרש בידי קבוצת רכישה

דרגו את המאמר

קבוצת אנשים פרטיים, ביניהם זוגות צעירים ואזרחים מן השורה התאגדו יחד כקבוצה לרכישת מגרש ברמת גן, ובמהלך חודש מרץ 2012, נחתם הסכם עם הבעלים של הנכס, על פי תקנת שוק מקרקעין.

על המגרש שרכשו בנויים חנות ומחסן, המושכרים לאדם פרטי מאז 2006, שם הוא מפעיל למחייתו עסק מסחרי. כאשר נחתם הסכם הרכישה, הוא נדרש לפנות את המושכר, על מנת שיוכלו הרוכשים לבנות על המגרש בתי מגורים.

מאחר וחלפה שנה שלמה, והנתבע לא פינה את המושכר, הגיש נגדו נאמן התובעים בחודש ספטמבר 2014 תביעה לפינוי מושכר. בית משפט השלום בתל אביב - יפו, נדרש להכריע בעניין הפינוי ולקבוע האם התובעים זכאים לפיצויים עקב הנזק שנגרם להם.

הנתבע לא מתנגד לפינוי המושכר, אך מוכן לפנותו רק בהוראת בית משפט

בכתב ההגנה שהגיש ציין הנתבע כי הוא מסכים לפנות את הנכס, על פי החלטת בית המשפט, תוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין. עוד טען כי הוא הודיע לפני כשנה לקבוצת הרכישה שאינו מתנגד לפינוי הנכס, אולם לא זכה להתייחסות מצידם.

לדבריו, מאחר שקבוצת הרכישה אינה רשומה כבעלת הזכויות בנכס, נדרש בית המשפט לקבוע עם פינויו הוראות בדבר אופן מסירת החזקה במושכר. 

התובעים דרשו בנוסף לפינוי הנתבע, לחייב אותו בהוצאות שנגרמו להם, עקב השיהוי בפינוי, מאחר והם הגישו את הבקשה עוד בחודש יולי 2013, והוא הציב להם תנאי כי הוא יפנה את הנכס רק בהוראת בית משפט. לטענתם, הנתבע גרם להם לנזקים כלכליים, מאחר שהם נדרשו לשלם ממיטב כספם לצורך מימון הוצאות שכר טרחת עורך דין העוסק בנדל"ן.

הנתבע ביקש להתחשב בהוצאות הרבות בגין העתקת העסק שלו

מנגד הנתבע טען כי אין לחייבו בהוצאות בשל קשיים כלכליים, מאחר והוא מנהל עסק במושכר, המפרנס אותו ואת בני משפחתו, והעברת מיקום העסק כתוצאה מהפינוי תגרום לו להוצאות כספיות ניכרות, על כן אין מקום להוסיף עליהן בחיוב הוצאות נוספות לזכות התובעים. עוד ציין כי התובעים פעלו בחוסר תום לב בעצם הגשת התביעה, לכן יש לחייבם בהוצאות המשפט.

לאור תגובת הנתבע, הגישו התובעים תשובה לתגובתו, בה טענו כי הוא לא הסכים לפנות את המושכר כבר בשנת 2013 וטענה זו לא הוכחה ומופרכת מיסודה. ולו היה הדבר נכון, הוא היה מפנה את המושכר במשך כל החודשים שעברו מאז, ולא היה כל צורך בהגשת תביעה.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע בית המשפט כי יש לפנות את הנתבע מהמושכר תוך 30 ימים. עוד קבע כי על פי ההלכה הפסוקה, ראוי שהזוכה במשפט לא יצא בהפסדים מבחינת ההוצאות ושכר הטרחה ששילם, ובין היתר יש להביא בחשבון את האופן בו הסתיים ההליך.

במקרה זה נגרמו לתובעים הוצאות של ממש, עם זאת התחשב בית המשפט במצבו של הנתבע, ובהוצאות הרבות שנגרמו לו עקב העתקת העסק למיקום חדש, על כן חייב אותו לשלם בכפוף לפינוי המושכר סך של 5,000 שקלים.

תא"ח 24750-09-14