האם הרוכשים זכאים לפיצוי מוסכם עקב ביטול העסקה?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 2.0 מתוך 5

הרוכשים טענו כי המוכר הפר את הסכם המכר, עקב ביטול העסקה לאחר שקיבל מהם תשלום ראשון. מנגד טען המוכר כי הקונים הם אלו שהפרו את ההסכם, מאחר שלא עמדו ביתר התשלומים. בית משפט השלום בעכו נדרש לקבוע האם התובעים זכאים לפיצוי בגין הפרת החוזה.

בחודש אוקטובר 2007, חתמו הצדדים על הסכם לרכישת דירה המצויה בכפר חורפיש. הסכם המכר עיגן את תנאי העסקה והתשלום והסנקציה בגין הפרתו. לפי ההסכם סכום הרכישה עמד על 400,000 שקלים, והתשלום הראשון ישולם במזומן במעמד החתימה על ההסכם, והסכום האחרון ישולם לאחר קבלת כספי המשכנתא.

לטענת התובעים עם חתימת ההסכם הם שילמו לנתבע סך של 45,000 שקלים ופעלו מיד לקבלת משכנתא מהבנק, אותה ביקשו עוד לפני חתימת ההסכם, ואף קיבלו מהבנק אישור עקרוני לקבלת ההלוואה.

המוכר ביקש לקזז את סכום העסקה מעלות שיפוץ הנכס

זמן מה לאחר חתימת ההסכם המוכר פנה אל התובעים והודיע להם שבכוונתו לבנות שתי יחידות דיור, ואף ביקש מהם שירכשו עבורו חומרים לצורך הבנייה ולבצע אותה על ידי אחיו של התובע שהוא קבלן שיפוצים, וכל ההוצאות יקוזזו מסכום העסקה ויבואו על חשבון התמורה שהתחייבו לשלם. התובעים הסכימו להצעה, והאח רכש חומרים שונים והחל בעבודות הבנייה, מתוך ידיעה כי סכומים אלה יקוזזו מסכום רכישת הדירה.

לאחר שכל האישורים היו מוכנים לצורך נטילת משכנתא מהבנק, התובעים פנו אל המוכר והודיעו לו כי שמאי מטעם הבנק אמור לבקר בנכס לצורך מתן הערכה, אולם הוא סירב לקיום הביקור והודיע על ביטול העסקה בטענה כי הם איחרו בתשלום. לטענת התובעים התנהלותו של המוכר מהווה הפרה של ההסכם, עקב אי קיום הביקור של השמאי וההודעה בדבר ביטול העסקה, ולכן הם זכאים לפיצויים המוסכמים בסכום של 20,000 שקלים.

המוכר טען כי ההסכם השני נועד לשם אישור הלוואה מהבנק

הנתבע הכחיש כי הכשיל את ביצוע העסקה, וטען שהתובעים הסתירו את העובדה כי כשבועיים לפני חתימת ההסכם, נחתם הסכם קודם באותו עניין, לפיו התמורה שעל הרוכשים היה לשלם היא בסך של 750,000 שקלים עבור שתי יחידות הדיור, אשר היתה אמורה להיות משולמת באמצעות כספי משכנתא.

מאחר שאחיו של התובע לא הצליח לקבל אישור מהבנק, ביקשו התובעים לערוך הסכם חדש ללא האח. הנתבע הסכים לערוך הסכם שני לצורך הגשתו לבנק לשם אישור הלוואה, כאשר לצדדים היה ברור כי ההסכם הראשון עבור שתי הדירות ממשיך להיות בתוקף. מנגד טענו התובעים כי די בחתימה על הסכם מאוחר יותר כדי להביא לבטלותו של ההסכם קודם.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, הגיע בית המשפט למסקנה כי התובע ואחיו שילמו את התשלום הראשון על חשבון התמורה, בצירוף תשלום מקדמה במזומן ועוד סכום בגין רכישת חומרי הבניין, עם זאת כספי המשכנתא טרם שולמו בפרק זמן של כחצי שנה, שהוא זמן סביר על פי ההסכם, שבו המוכר יכול היה באופן לגיטימי לצפות לביצוע התשלום.

לפיכך קבע כי הסירוב של המוכר להגעת השמאי מטעם הבנק היה מוצדק, והשתכנע כי התובעים הכשילו את העסקה ולא הוציאו אותה אל הפועל, לכן הם אינם זכאים לפיצוי המוסכם הנקוב בהסכם השני. עם זאת הם זכאים להשבת התמורה ששילמו עבור הרכישה. בסופו של דבר קיבל בית המשפט את התביעה בחלקה, וקבע כי הנתבע ישלם לתובעים סך של 79,000 שקלים, בצירוף שכר טרחת עור דין בסך של 10,000 שקלים.

ת"א 2673-01-09