לא ישולמו דמי תיווך בגין הרחבת חוזה תיווך בעל פה

דרגו את המאמר

הרחבת חוזה תיווך בעל פה - האם קביל?

בית המשפט נדרש להכריע בדבר זכאותו של מתווך לדמי תיווך לאחר הרחבת חוזה בין הלקוח לבינו בעל פה וללא חתימה בכתב. הצדדים חתמו ביניהם על הסכם תיווך אשר נגע לנכס בבניין בדרום תל אביב בקומה השנייה. הלקוח החליט, במהלך סיור בנכס, כי אין הוא מעוניין לרכוש את הדירה. עם זאת, הלקוח הביע התעניינות בדירה אשר נמצאה בקומת הגג באותו הבניין.

הלקוח רכש בסופו של היום את הדירה בגג הבניין והמתווך פנה אליו בבקשה לתשלום דמי תיווך. המתווך טען כי הוא היה הגורם היעיל אשר גרם להתרחשות העסקה. לעומתו, הלקוח טען כי אין דברים בגו וכי הוא איתר את בעלי הנכס בעצמו. המתווך עתר לבית המשפט השלום וביקש מהשופט כי יפסקו לו דמי תיווך בשיעור של כ-50,000 שקלים.

המתווך טען - החוזה הורחב בהסכמה

לטענת המתווך, הוא הוסיף לחוזה בנוכחות הלקוח גם את קומת הגג בבניין. לפיכך, לדבריו, השינוי בחוזה היה מוסכם ועל כן הוא זכאי לדמי התיווך. המתווך הוסיף כי הוא לא הפנה את הלקוח לבעל הנכס בדירת הגג, וזאת משום שבין בעל הנכס לבין אדם שלישי התנהל משא ומתן לרכישת הדירה.

המתווך טען אפוא כי הוא לא מסר את פרטי בעל הנכס מטעמים אתים ועל כן אין זה הוגן שהוא ייפגע מכך. לדבריו, הלקוח למעשה ניצל את המידע אשר ניתן לו ממנו בכדי לאתר את בעל הנכס בעצמו ו"לסגור את העסקה מאחורי גבו".

הלקוח הנתבע טען כי לא כך היו פני הדברים. לטענתו, הסכם התיווך אשר נחתם בין המתווך לבינו נגע רק לדירה בקומה השנייה – הא ותו לא. הלקוח הוסיף כי המתווך אף סירב לסייע לו להשיג את שמו של בעל הבית על מנת לסגור את העסקה (בגלל המשא ומתן עם הצד השלישי).

בית המשפט קבע כי יש לדחות את תביעתו של המתווך לדמי תיווך. בפסק הדין נכתב כי כל אימת שהצירוף של הדירה בגג הבניין נעשה בכתב יד וללא חתימה מפורשת של הלקוח, לא מדובר בהתחייבות לתשלום דמי תיווך. השופט אף הוסיף כי הסכמה לכך שחתימה בעל פה תהיה קבילה יכולה להביא לפתח שהסכמות בדבר תיווך תהינה גם בטלפון, בדיעבד וכדומה.

בפסק הדין נכתב כי המתווך יכול היה, בקלות רבה, לבקש מהלקוח לחתום בכתב ידו על ההסכמה בנוגע לדירה בגג. משלא פעל המתווך כאמור, אין לו להלין אלא על עצמו.

למעלה מכך, בית המשפט קבע כי הלקוח התקשר למתווך פעם אחר פעם בבקשה לקבל את פרטיו של בעל הנכס בגג. המתווך עמד על סירובו ועל כן לא נותרה ללקוח ברירה אלא לפעול להשגת הפרטים בגפו. למעשה, המתווך לא היה הגורם היעיל לסגירת העסקה כי אם הגורם המזיק. בית המשפט דחה את התביעה ופסק כי המתווך ישלם ללקוח הוצאות משפט בסך 5,300 שקלים.