הסתמכות על הערת אזהרה בטאבו לא תחיל את תקנת השוק

דרגו את המאמר

דחיית תקנת השוק בגין הסתמכות על הערת אזהרה

בית המשפט המחוזי הורה על מחיקת הזכויות בדבר בעלות על חלקות בכפר שמריהו אשר נרשמו בשנת 2000 בלשכת רישום המקרקעין. במקום זכויותיהם של הבעלים הנוכחים של הקרקעות, 11 אנשים שונים, תרשמנה לפי פסק הדין זכויותיו של בעליה המקורי של הקרקע, אדם אשר רכש זכויותיו לפני 35 שנים.

התובע, יהודי איראני המתגורר כעת בארצות הברית, היה רשום כבעלים של מגרש בכפר שמריהו בלשכת רישום המקרקעין. לטענתו, הנכס נרכש על ידו לפני 35 שנה ונרשם כדין. בסמוך לאחר רכישת הקרקעות, עזב התובע את הארץ. 23 שנים לאחר מכן, הוציא התובע את הרישום בלשכת רישום המקרקעין והופתע לגלות כי ישנם עיקולים על הנכס לטובת רשויות המס.

אי לכך, פנה התובע לעורך דין ישראלי על מנת לבדוק כיצד יש להסיר את העיקולים הנ"ל. שבע שנים לאחר מכן, נודע לתובע כי הקרקע רשומה על שמם של 14 אנשים שונים, וזאת חרף העובדה שהוא לא ביצע כל עסקת מכר לגביה.

האם נערכה עסקת מקרקעין עם צד שלישי?

הנתבעים טענו כי בשנת 1998 ערך התובע עסקת מכר עם אדם בשם גבי אלבז, ובמסגרתה נמכרו לאחרון הזכויות בקרקעות נשוא התובענה. חצי שנה לפני כן, לטענת הנתבעים, נמכרו זכויותיו של אלבז בקרקעות לאחר – זאב מואטי ז"ל. מואטי המנוח ביצע מספר עסקאות בקרקעות עם הנתבעים.

בית המשפט בחן את הראיות אשר הוצגו בפניו וקבע כי התובע השכיל להרים את הנטל להוכיח שמעולם לא בוצעה על ידו עסקה במקרקעין עם מר אלבז. התובע הוכיח זאת על ידי הצגת תעודת זהות הזהה לבעליו של הנכס בשנות ה-70 (באותם שנים שהה התובע בישראל ולמד בטכניון בחיפה).

כמו כן, התובע הציג בפני בית המשפט אישור נוטריוני לכך שבתקופה בה נערך ההסכם לכאורה, לא שהה הוא כלל בישראל. זאת ועוד, עורכת הדין אשר הוחתמה לכאורה על עסקת המכר העידה בבית המשפט כי חתימתה זויפה ולא מדובר בחתימתה המקורית.

הנתבעים ניסו להחיל על המקרה את תקנת השוק במקרקעין. תקנה זו מסתכלת על האחרון בשרשרת רכישה, כאשר מתקיימים תנאים מסוימים והרכישה בוצעה בתמורה ובתום לב. לטענתם, הסתמכו הם על הערת אזהרה הרשומה על הנכס ובה שמו של התובע לא הוזכר כלל. אלבז, אשר היה הנתבע הראשון בתביעה, לא התייצב במהלך הדיונים בבית המשפט ותביעתו של התובע כנגדו התקבלה במלואה.

השופטת קבעה כי המכירה של הקרקע למואטי המנוח הייתה כאשר אלבז לא היה כלל בעליה של הקרקע. למעשה, נרשמה עבורו הערת אזהרה בלבד. אי לכך, לא ניתן לקבוע כי המנוח הסתמך על הערת האזהרה ובכך לא נוצרו התנאים לקיומה של תקנת השוק.

בפסק הדין נכתב כי במידה ומואטי היה פועל בתום לב לברר מהי טיבה של עסקת המכירה עם התובע, היה עולה בידיו לגלות בקלות רבה כי מדובר בעסקה שטרם בוצעה ועל כן איננה תקפה.

מתוך 14 הנתבעים בתיק, שלושה זוגות מהם הוכיחו כי בעת רכישת הנכס הוצג בפניהם על ידי מואטי כי הקרקע הינה בבעלותו. זוגות אלו הוכיחו כי הקרקע נרכשה על ידם בתמורה מלאה ועל כן הם יכולים ליהנות מתקנת השוק. זוגות אחרים לא עמדו בנטל אשר הונח על כתפיהם וזכויותיהם במקרקעין הועברו תחת רישומו של התובע.