האם שירות צבאי יכול להיות קריטריון להגשת הצעות למכרז בכפר צ`רקסי?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 4.0 מתוך 5

שירות צבאי הינו קריטריון לגיטימי לבנייה בכפרים צ’רקסים

בית המשפט המחוזי בנצרת קבע כי העדפת מכירת קרקעות ליוצאי שירותי הביטחון, אינה תנאי סף מפלה בהקצאת מכרזים ביישוב הצ’רקסי, כפר קמא. בית המשפט קיבל את הטענה כי לא מדובר באפליה אלא בעידוד האוכלוסייה המקומית לשרת בצבא.

הקרקעות למגורים בכפר קמא הוקצו על ידי מנהל מקרקעי ישראל אשר קבע כי ניתן לבצע העדפה של יוצאי כוחות הביטחון במכירת הקרקעות לבנייה עצמית למגורים. העותרים, אשר הגישו תביעתם ביחד עם ארגון השמאל "עדאלה", טענו כי הפטור אשר קיבלו מהשירות הצבאי הינו פטור דתי ולכן מדובר בתנאי אשר מפלה אותם לרעה.

עוד טענו העותרים כי קיימת מצוקת דיור קשה בכפר קמא מזה שנים ארוכות. לטענתם, מאז שנת 2000 לא הקצה מנהל מקרקעי ישראל מגרשים לבנייה למגורים בכפר קמא, וההקצאה האחרונה הייתה למשרתי כוחות הביטחון בלבד.

מנהל מקרקעי ישראל: לא אפליה כנגד הפטור, אלא עידוד בעקבות השירות 

מנהל מקרקעי ישראל, ומשרד השיכון והבינוי, טענו לעומתם כי הכללים להקצאת מגרשים למגורים בישובי הדרוזים, הצ’רקסים, הבדואים והמיעוטים האחרים, מעוגנים בהחלטה של מועצת מקרקעי ישראל ממרץ 2007. החלטה זו קובעת הסדרים חדשים בכל הנוגע לאופן ההקצאה של מגרשים ליוצאי צבא בישובי המיעוטים וכן באשר לשיעור דמי החכירה בגינה.

זאת ועוד, המדינה טענה, כי במכרז הנדון החליט המינהל ליתן למשרתי כוחות הביטחון מהמגזר הצ’רקסי עדיפות בהגרלת מגרשים למגורים, מתוך רצון להטיב עם בני מגזר זה המקיימים את חובת השירות הצבאי. מניסיון מצטבר רב שנים בקרב המגזרים השונים ידוע, כי להטבות הניתנות למשרתי כוחות הביטחון השפעה על המוטיבציה לגיוס לשירות.

השופטת קובעת - הקריטריון הצבאי הינו רלוונטי

השופטת, נחמה מוניץ, לא קיבלה את טענותיהם של העותרים וקבעה כי לא קיים פסול בקריטריון השירות הצבאי כקריטריון לגיטימי במדינה ישראל. באשר לטענה בדבר אפליה והעדפה בלתי מידתית, סברה השופטת כי קריטריון השירות הצבאי מהווה אף הוא קריטריון רלוונטי. רלוונטיות זו נעוצה בכך שחוסר היכולת של המשרתים בצבא ובשירות הלאומי לעבוד ולהשתכר למחייתם בתקופת שירותם משפיע על מצבם הכלכלי של המבקשים הלוואות לפי חוק הלוואות לדיור.

לפיכך, ישנו קשר ענייני בין תכליתו הסוציאלית של החוק לבין השיקול של השירות הצבאי או הלאומי. על קשר ענייני זה ניתן ללמוד גם מתוך כך שגודל ההטבה לה זכאי המשרת בצבא או בשירות לאומי עומד ביחס ישר לאורך שירותו.

להלן דברי השופטת בפסק הדין - "יחס שונה אל שונים":

"בעניין הנדון כאן ברור כי המדינה מבקשת לעודד גיוס לצה"ל של אוכלוסייה מסוימת. מטרתה זו של המדינה הינה מטרה ציבורית ויש להגן עליה כמטרה עליונה הדרושה לקיומנו, שהרי אנו זקוקים לחיילים אשר יגנו על מדינת ישראל ואזרחיה מפני אויביה.

הטבות אלה ואחרות ניתנות כדי לעודד לחיילים לשרת ולהגביר מוטיבציה בצעירים כדי לעודד אותם להתגייס ולשרת בכוחות הביטחון. מכאן ברור כי בפנינו דיון ביחס שונה אל שונים".