צו הריסה למבנה בשכונת אבו-תור בירושלים - בית המשפט העליון

דרגו את המאמר

דחיית בקשה לביטולעיכוב צו הריסה בשכונת אבו-תור בירושלים

בית המשפט העליון דחה את ערעורו של תושב מזרח ירושלים, אשר ביקש לבטל את צו ההריסה שהוצא כנגד מבנה שהקים בשכונתו. המערער בנה בשכונת אבו-טור בעיר מבנה חד קומתי בגודל של 280 מ"ר, ללא היתר חוקי ובאזור בו הייתה אמורה – לפי תוכנית המתאר - להיות שמורת טבע.

יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה בבירה, התייעץ עם הגורמים הרלבנטיים וביניהם מהנדס והיועץ המשפטי לעירייה. לאחר התייעצות זו, הוציא יו"ר הוועדה צו הריסה כנגד המבנה. המערער טען כי מדובר באכיפה סלקטיבית וצו ההריסה פוגע למעשה בזכות הקניין שלו. אי לכך, הוגש על ידי המערער ערעור לפתחו של בית המשפט לעניינים מנהליים.

בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את ערעורו של המערער, והאחרון פנה לבית המשפט המחוזי. במסגרת הערעור לבית המשפט המחוזי, ביקש המערער את ביטול צו ההריסה, או את עיכוב ביצועו מחמת תוכנית מתאר חדשה באזור הקורמת, לשיטתו, עור וגידים.

בית המשפט המחוזי קבע כי יש לדחות את הערעור ולהשאיר את החלטת בית משפט השלום על כנה. בפסק הדין נכתב כי במסגרת המלחמה כנגד בניה בלתי חוקית, משמשים צווי ההריסה ככלי בידיו של שלטון החוק. קל וחומר הדברים אמורים כאשר מדובר בבניה בלתי חוקית בשלביה הראשונים.

במשך 60 הימים מאז ניתן על ידי יו"ר הוועדה צו ההריסה, טרם הושלמה בניית המבנה. כמו כן, המבנה אף לא אויש כ-30 ימים לאחר מתן צו ההריסה. המערער לא השכיל להוכיח אחרת.

מבחינת האכיפה הסלקטיבית, בית המשפט המחוזי קבע כי צווי הריסה ניתנו באזור ואף נכפו בפועל. בנוגע לזכות הקניין, בית המשפט ציין כי דיני התכנון והבנייה גוברים על זכות הקניין. לסיכום, נקבע כי אין לעכב את צו ההריסה, וזאת משום שהתוכנית החדשה טרם הופקדה ולא ניתן לצפות את סופו של ההליך בעניינה.

המערער לא אמר נואש והגיש ערעור נוסף לבית המשפט העליון, לדאבונו, בית המשפט העליון הותיר את החלטות הערכאות הקודמות על כנן וקבע כי דין הערעור להידחות.

"אף אם התושבים מכינים כיום תכנית חדשה לאזור (שיש בה לכאורה כדי להכשיר את הבנייה), לא מדובר בנסיבות חריגות ההופכות את היתר הבנייה לבר השגה. התכנית נמצאת בשלבי הכנה וטרם הופקדה. הליכי ההפקדה, שמיעת ההתנגדויות, אם תהיינה, אישור התכנית והנפקת היתר הבנייה, הִנם מורכבים ועשויים להימשך תקופה ארוכה. על-כן, אין מדובר במקרה חריג ויוצא דופן שבו ראוי לעכב ביצועו של צו הריסה מינהלי לצורך קידום הליכי תכנון", נכתב בפסק הדין.