העירייה הפכה שטח ציבורי לפרטי בניגוד לתכנית הבנייה

דרגו את המאמר

בעלי נכס בירושלים המושכר למטרת הפעלת מסעדה, הגישו תביעה נגד עיריית ירושלים והועדה המחוזית לתכנון ולבניה, בטענה כי הגרסה החדשה של תכנית המתאר פוגעת בשווי הנכס שלהם על פי חוק התכנון והבנייה. בית משפט השלום בירושלים נדרש להכריע האם בעלי הנכס זכאים לפיצויים.

השטח הציבורי הפך לפרטי בניגוד לתכנית שאושרה על ידי רשויות התכנון

התובעים הם בעלי נכס בו פועלת כיום מסעדת דגים. בסמוך מצויה חלקה באותו גוש ובין שתי חלקות אלו מצוי שטח שבעבר היה בבעלות העירייה, והוגדר כשטח ציבורי פתוח, אשר שימש את לקוחות המסעדה לכניסה ויציאה בנוחות וחופשיות.

בחודש אוקטובר 2000 ניתן תוקף לתכנית בנין עיר, לפיה המגרש שהיה עד כה שטח ציבורי יירשם על שם הבעלים של החלקה השנייה ויהפוך שטח פרטי.
לטענת התובעים, הגרסה של התכנית החדשה, מנוגדת לחוק התכנון והבנייה, היא איננה תואמת את מה שהוחלט על ידי הוועדה המחוזית ועומדת בניגוד להחלטתה שלא לקבל את דרישתו של בעל החלקה לרשום את המגרש על שמו.

כמו כן, בעל החלקה גידר את השטח והגביל את תנועת העוברים ושבים, באופן שנחסם כמעט כליל המעבר אל הכניסה האחורית של המסעדה, על כן טענו התובעים כי נגרם להם נזק המתבטא בירידה ניכרת של ערך הנכס.

התביעה לא הוגשה נגד התכנית, אלא נגד ההתרשלות של הנתבעות

התובעים טענו כי הועדה המחוזית התרשלה מאחר והיא אפשרה את הטמעת השינוי המהותי בשטח הציבורי, ללא רשות או סמכות ולא דרשה את תיקון התכנית המעודכנת השגויה. נגד הועדה המקומית נטען כי היא התרשלה מאחר ולא בדקה את התכנית המעודכנת על מנת לוודא שהשינויים שהוכנסו תואמים את החלטת הועדה המחוזית.

בנוגע לעיריית ירושלים נטען כי התרשלה בכך שהממונה על הנכסים של העירייה לא השווה את התכנית המעודכנת שהוגשה לחתימת העירייה ואף לאחר שבעלי הנכס הפנו את תשומת לבו, הוא לא בדק את העובדות ועמד על כך שהתכנית אושרה כדין.

מנגד טענו הנתבעות כי התובעים היו צריכים להגיש את התנגדותם במהלך ההליך התכנוני, וכעת הם מבקשים לתקוף את ההליך, במסווה של תביעה נזיקית בחלוף המועד להגשתה. על כן, לטענתן מקומה של התביעה בבית המשפט האזרחי.

עוד נטען על ידי הנתבעות כי הפיכת השטח לפרטי לא התירה כל בניה על גבי השטח והובהר לבעל החלקה כי מדובר בשטח ירוק ומבחינה חוקית אין למנוע מעבר במקום ואסור לו או לאחרים לחנות שם.

הנתבעות יפצו את בעלי הנכס בסך 80,000 שקל

לאחר שמיעת טענות הצדדים, השתכנע בית המשפט כי למעשה בשום שלב לא התקבלה, לא על ידי הוועדה המחוזית והמקומית ולא על ידי העירייה החלטה פורמאלית לפיה המגרש יוקנה לבעלי החלקה. עוד עלה כי הממונים בעירייה אשר עסקו בהכנת התכנית לאישור ראו בהחלטת הוועדה, לפיה יהפוך השטח הציבורי הפתוח לשטח פרטי פתוח, אשר יקנה את השטח לבעל החלקה.

כמו כן, התרשם בית המשפט כי לפני אישורה של התכנית לא ניתנה לבעלי הנכס הזדמנות של ממש להגיש התנגדות לשינוי שנערך בתכנית.
בסופו של דבר, בית המשפט קבע כי לתובעים נגרם נזק, בשל פגיעה בשווי הנכס, לכן הנתבעות ישלמו להם פיצויים בסך 80,000 שקל ואף יישאו בהוצאות משפט בסך 20,000 שקל.

ת"א 10100-07