ערך הדירה ירד בשל חסימת חלון דרומי על ידי בניין חדש

דרגו את המאמר

קבלן בניה ביקש לבנות בניין חדש בירושלים, בסמוך לדירתה של אשה מבוגרת וחולה. במהלך הבניה הוא הרס את המחסן שהיה צמוד לדירתה, והתחייב לבנות במקומו מחסן חדש, ואף חסם בבניין את חלון דירתה.

שנים ספורות לאחר השלמת הבניה, בעלת הדירה נפטרה ובתה היחידה ירשה את הזכויות בדירה. הבת טענה כי הקבלן ניצל את מצבה הרפואי ותמימותה של אמה החולה והתעשר על חשבונה, מאחר והתחייב לבנות מבנה חדש במקום המחסן שהרס, אולם הוא הפר את התחייבותו, וניצל את השטח על מנת לבנות עליו חניה תת קרקעית ומחסנים לדירות החדשות.

עוד טענה כי הבניין החדש פגע בערך הדירה בשל חסימת חלון דרומי, על כן הוגשה תביעה נגד הקבלן. בית משפט השלום בירושלים נדרש להכריע האם התובעת זכאית לפיצויים.

על פי עובדות כתב התביעה, הדירה נרכשה על ידי האם מעמידר בשנת 1991, לאחר שהתגוררה בה בשכירות מוגנת מאז שנת 1949. בשנת 2009 נפטרה האם, והתובעת ירשה את זכויותיה בדירה. בין השנים 2002-2004 הנתבע בנה בניין חדש בצמוד לדירה. במהלך תקופה זו חתם על התחייבות לבנות מחסן בן ארבע קירות ללא תקרה, בצמוד לדירה של האם המנוחה, במקום המחסן שהרס על מנת לאפשר את בנייתו של הבניין.

הקבלן ניצל את השטח על מנת לבנות מחסנים וחניה תת קרקעית

לטענת התובעת, הנתבע הפר את ההתחייבות בכך שלא בנה את המחסן ואף ניצל את השטח הצמוד לדירה והצמיד אותו לבניין שבנה, על מנת לאפשר נגישות למעלית ולחדר המדרגות, ולהקמת מחסנים חדשים וחניה תת קרקעית. עוד ציינה כי כתוצאה מבניית הבניין החדש, נאטם החלון בקיר הדרומי, ובכך נפגע ערכה בשל אי חדירת אור ואוויר לדירה.

על פי חוות דעת של שמאי התובעת זכאית לפיצויים בסך של 179,000 שקלים, בגין ירידת ערך הדירה בשל אטימת החלון, הפסד דמי שימוש ראויים במחסן והתעשרותו של הנתבע עקב הריסת המחסן.

הקבלן טען כי התחייב להחזיר את המצב לקדמותו בתום הבנייה

הנתבע טען כי יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות, מאחר וחלפו למעלה משבע שנים מאז החתימה על ההתחייבות להחזיר את המצב לקדמותו. לטענתו, מעולם לא התחייב בפני האם לבנות מחסן, על כן לא הפר את התחייבותו, ואף בנה את משטח החצר מחדש. עם זאת הוא הסכים להסיר לאלתר את אטימת חלון, תוך בניית חלון אנגלי.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, הגיע בית המשפט למסקנה כי לא ניתן להשיב את המצב לקדמותו, מאחר ואין אפשרות לבנות מחסן תחת זה שנהרס, וקבע כי מן הראוי היה שהנתבע יציע לתובעת מחסן תת קרקעי מתוך המחסנים החדשים שנבנו, אולם עקב שיקולים כספיים העדיף למכור אותם לדיירי הבניין. 

התובעת תפוצה על ידי הקבלן בסך של 112,500 שקלים

עוד קבע כי אין מקום מבחינה הנדסית להחזרת המצב לקדמותו תוך הסרת האטימה ובניית חלון אנגלי, על כן נקבע כי התובעת זכאית לפיצויים בגין ירידת ערך הדירה ובגין המחסן שנהרס. בנסיבות אלה התביעה התקבלה, והקבלן חויב לפצות את התובעת בסכום של 112,500 שקלים, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 15,000 שקלים.

ת"א 39340-11-10