נדחה ערעור דנקנר שהוגש בגין ביטול היתר בנייה שניתן לו בדיעבד

דרגו את המאמר

נדחה ערעור דני דנקנר כנגד ההחלטה שלא לאשר את היתרי הבנייה שניתנו לווילה שלו

עת"מ 19627-06-09 דנקנר ואח' נ' ועדה מחוזית לתכנון ובניה - צפון חיפה ואח'

יו"ר בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר, הגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים ובמסגרתה ביקש כי לבטל את החלטתה של וועדת הערעורים לתכנון ובניה במחוז חיפה, במסגרתה הוחלט לבטל היתרי בנייה שניתנו לו בדיעבד. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה וקבע כי ההיתרים אשר ניתנו להקמת הווילה של דנקנר ורעייתו, שושנה, היו למעשה היתרים לבנייה חורגת על קרקע ציבורית (שמטרתה הייתה לשם הקמת מגורי עובדים לעובדי מפעלי המלח בעתלית). במקביל, המדינה הגישה לבית המשפט השלום בחיפה בקשה בחודש שעבר למתן צו הריסה למתחם.

בית המשפט קבע כי דנקנר ואשתו הינם בעליה של חלקה אשר הוקם עליה לפני כחמישים שנה בית מגורים בשטח בגודל של כ-80 מ"ר. אחד מעובדי המפעל גר במתחם עד שנת 1986, ובהמשך נבנתה במקום ווילה על ידי דנקנר (וזאת על שטח של כחצי דונם, בנוסף לכ-100 מ"ר נוספים כשטח שירות). דנקנר ואשתו הגישו לוועדת לתכנון ובנייה בקשה להכשיר את המבנים בדיעבד. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אישרה בשנת 2008 את הבקשה ונתנה לדנקנר היתר לווילה. המדינה הגישה ערעור על החלטה זו לוועדת לעררים. המדינה טענה למעשה כי מדובר בקרקע אשר יועדה לתעשייה זעירה וההחלטה לאשר את הווילה נגדה את ייעוד הקרקע.

וועדת הערר קיבלה את הערעור. נקבע כי מדובר בשטח אשר מטרתו הייתה בניית מגורים לעובדים ולא הקמת מבנים בשטח של מעל 600 מ"ר ליחידת דיור בודדת. משפחת דנקנר הגישה כאמור עתירה כנגד החלטה זו, אך ערעורה נדחה. "דין העתירה להידחות", קבעה השופטת בר זיו בהחלטה, "וזאת אף מן הטעם כי העותרים הגישו עתירתם בידיים לא נקיות". השופטת לא התעלמה גם מהייחוס הכלכלי של דנקנר וקבעה כי למרות שהאחרון הינו "אחת הדמויות המרכזיות במשק הישראלי והיה מופקד על ניהול אחד מהבנקים הגדולים במדינה", הוא לא בחל ב"הפגנת זלזול מופגן בחוק על ידי בנייה ללא היתר, לרבות הוספת בנייה ללא היתר על בנייה בלתי חוקית קיימת".

"לא מצאתי כי החלטתה של ועדת הערר התקבלה בנסיבות אשר הצדיקו את התערבותו של בית המשפט ואפילו איני נדרשת לבחון את טענתם העיקרית של דנקנר ורעייתו", נכתב בפסק הדין, "גם מהנדס הועדה המקומית, שהחליטה להתיר את המבנה, אישר כי תכנית זו היא התכנית החלה על השטח לגביו מבוקש ההיתר ובהתאם לה השטח מיועד לתעשייה זעירה ולא למגורים". השופטת הדגישה כי היא אינה יכולה לתת יד לאיפה ואיפה במקרה זה. "אמנם מהנדס הועדה טען כי מדובר בהיתר נקודתי שלא ישמש תקדים לעתיד , אך ברי כי לא ניתן להוציא היתר נקודתי והדין החל על העותרים כמוהו כדין החל על כל מי שבנה על השטח שייעודו תעשיה זעירה ויבקש להכשיר את הבניה שביצע".