העליון: היטלי פיתוח יכולים להיגבות גם לאחר זמן רב

דרגו את המאמר

גביית היטלי פיתוח לאחר שיהוי רב

רשות מקומית רשאית לגבות היטלי פיתוח גם כאשר חלף זמן רב מעת ביצוע העבודות אשר מבססות את הגבייה. מדובר בפסק דין תקדימי אשר ניתן בבית המשפט העליון לאחרונה (24.6) ובמסגרתו בוטלה הלכת אל עמי, הלכה אשר התקבלה בבית משפט זה בשנת 2001. פסק הדין התקבל במושב של חמישה שופטים, כאשר רק השופט מלצר, בדעת מיעוט, היה סבור שאין מקום לבטל את ההלכה הוותיקה אלא לרככה בלבד.

עובדות המקרה היו כדלקמן. עיריית ראש העין ביקשה לגבות היטלי פיתוח מחברת אשבד נכסים בגין עבודות אשר האחרונה ביצעה ללא היתר להרחבת מבנים אשר בבעלותה בפארק תעשייה בעיר. המשיבה זכתה במכרז המקורי לפני כ-20 שנה והעבודות הנוספות נשוא הערעור בוצעו על ידה בשלהי שנות ה-90.

העירייה שלחה למשיבה, רק בשנת 2007, דרישת תשלום נוספת בסך כ-1.5 מיליון שקלים. אשבד הגישה תביעה בעקבות כך לבית המשפט המחוזי ובית משפט קמא ביטל את התשלום. ערעור, אשר הוגש על פסק דין זה, התקבל כאמור בבית המשפט העליון.

על מנת לבחון את הלכת אל עמי, בית המשפט התכנס במושב מורחב בן חמישה שופטים. השופט פוגלמן כתב את חוות הדעת העיקרית אשר לפיה היה זה נכון לבטל את הלכת אל עמי מחמת שלושה טעמים מרכזיים:

1. החיוב המשני הוא המשך של החיוב הראשון - שיטת ההיטלים קובעת כי יש לשלם תמורה בגין הנאה מעבודות פיתוח. הלכת אל עמי איננה עומדת ביחד עם הרציונאל המקופל בשיטת ההיטלים. החיוב המשני בהיטל איננו חיוב חדש והוא קשור בטבורו לחיוב הראשון. זיקת ההנאה איננה תלויה בהקמתן של תשתיות נוספות. דהיינו, חיוב משני בהיטל פיתוח והשבחה הינו למעשה חיוב נוסף של ההיטל הראשון אשר פוצל לשני חיובים - במועד ובעתיד.
2. תכנון תקציב הרשות - היות ולא ניתן לדעת מתי בעלי נכסים ינצלו את זכויות הבניה שלהם, ועד כמה ינוצלו זכויות אלה במועד בו לא יהיה ניתן יותר לחייבם בהיטלי הפיתוח, רשויות מקומיות מתקשות לא אחת לתכנן ולנהל את תקציביהן באופן מושכל הצופה את פני העתיד.
3. שוויון בנטל - נטל מימון התשתיות העירונית מתחלק נוכח הלכת אל עמי באופן בלתי הוגן ובלתי שוויוני. כל אימת שבעליו של נכס לא מימש את זכויות הבנייה, שאר תושבי הרשות ממנים את התשתיות העירוניות במקומו. אי לכך, אין זה אלא מוצדק להורות על חיוב בעל הנכס בנטל מימון התשתיות העירוניות על סמך חלקו היחסי. דברים אלה נאמרו ביתר שאת כאשר פוגלמן הדגיש שבמקרה דנן עסקינן בבנייה ללא היתר. "נוצר מצב בו בעל נכס מבקש להכשיר בדיעבד בנייה ללא היתר, אך מאוחר מדי לחייב את האחרון בהיטל פיתוח", קבע פוגלמן, "ובכך - יוצא החוטא נשכר".

השופט רובינשטיין, אשר הצטרף לדברים, הביע חשש כי ההלכה המרחיבה החדשה תנוצל על ידי הרשויות המקומיות לשם גביית יתר. בתגובה, המדינה והעירייה השיבו כי היות ומשרד הפנים קבע חובה לעדכן מדי חמש שנים את התחשיבים בנוגע לחוקי עזר, לא צפויה התעמרות באזרחים. השופט רובינשטיין הוסיף כי יש להפקיד כעת באופן מדוקדק יותר על ביקורת על התחשיבים והתעריפים, ולפקח על כך שהם אכן נבדקים מדי חמש שנים באופן הגון ומקצועי.