האם ניתן להשתמש ביתרת מגרש אשר חלק ממנו הופקע על ידי הרשות?

דרגו את המאמר

רשות תוכל להפקיע חלק ממגרש כאשר ניתן לנצל את יתרתו באופן סביר
 

בית המשפט העליון קבע כי רשות רשאית להפקיע מגרש כל אימת שניתן עדיין לנצל באופן סביר את יתרתו של השטח. מדובר בפסיקה אשר נוגעת לסעיף 190(א)(1) סיפא לחוק התכנון והבנייה. על פי סעיף זה, אין להפקיע חלק ממגרש במידה והפקעה זו מביאה למצב בו יתרת המגרש מאבדת משוויה.

על פי החוק, על הרשות לבחור בין וויתור על הפקעת חלק מן המגרש לבין הפקעת המגרש בשלמותו. כמו כן, החוק קובע כי במידה והרשות בוחרת באפשרות של הפקעת המגרש בשלמותו, עליה לשלם לבעל המגרש את מלוא הפיצוי. זאת ועוד, הרשות לא תפקיע מעל 40% משטח המגרש ללא תשלום פיצויי הולם.

 
השופטת ארבל פסקה, בדעת הרוב, כי עד כה התקיימו בעניין זה גישות שונות. גישה אחת חייבה את הפקעת החלקה בשלמותה או ביטול ההפקעה בשל כל הפחתה בשווי יתרת המגרש. הגישה האחרת העניקה להגנה פרשנות באופן בו נבחן שווי יתרת המגרש ודרך ניצולה הסביר.

בית המשפט קבע כי יש להכריע בסוגיה זו על בסיס דרישת הסבירות. במילים אחרות, יש להחיל את הפרשנות הנ"ל שכן אין זה סביר מבחינת האיזונים החלים בדיני הפקעות כי כל מקרה של פגיעה בשווי השטח יביא באופן מיידי לפיצויי הנפקע בגינה.

גישה זו יכולה למנוע מהרשות לוותר על הפקעת קרקעות ובאופן זה להגן על האינטרס הציבורי אשר טמון בהפקעה.
במקרה זה, עסק בית המשפט העליון בשטח אשר חוות דעת של שמאי מקרקעין לגביו קבעה כי ניתן יהיה לנצל באופן סביר את השטח גם לאחר הפקעתו. אי לכך, ההפקעה אושרה ועתירת המדינה התקבלה.