התנגדות להקמת גן ילדים בשכונת מגורים בעקבות מטרדי חניה ורעש

דרגו את המאמר

התנגדויות להקמת גן ילדים באזור מגורים בטענת מטרד

תושבים בשכונת מגורים בקריית אונו הגישו עתירה כנגד החלטתן של רשויות התכנון והבנייה להתיר שימוש חורג אשר יאפשר הפעלת גן ילדים בשכונתם. העותרים פנו לבית המשפט לעניינים מנהליים וטענו כי אין לאפשר את קיומו של ההיתר המדובר, וזאת משום שהגן יגרום לבעיות חנייה ומטרדי רעש. מנגד, הגננת טענה כי ההשקעה בגן עלתה כדי חצי מיליון שקלים וההיתר ניתן כדין ובאופן סביר.

המשיבה הפעילה במשך כ-20 שנה גן בקריית אונו במקום אחר. לאחר שפג תוקפו של ההיתר שניתן להפעלת הגן במקום זה, הגננת ביקשה לעבור עם עסקה לשכונה נשוא העתירה. אי לכך, היא פנתה לוועדת התכנון והבנייה והגישה בקשה לקבלת היתר לשימוש חורג. העותרים הגישו התנגדויות לוועדה אך זו התירה את השימוש במקום למשך 10 שנים. עם זאת, הוועדה הגבילה את מספר הילדים בגן (עד 40) וקבעה כי יש להקים גדר במקום. כמו כן, הוסדרו שתי חניות לטובת הגננת וההורים.

הצדדים הגישו עררים על החלטה זו וועדת עררים הפחיתה את תקופת ההיתר ל-7 שנים בלבד. כמו כן, הוגדל מספר הילדים המותר בגן (עד 51) ונקבעו שני מקומות חניה נוספים. וועדת העררים קבעה גם כי ההורים יוכלו לעצור בצד הכביש בשעות הבוקר לשם הורדת הילדים והקטינים לא ייצאו לשחק בחצר הגן בין שתיים לארבע.

העתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים

השכנים לא השלימו גם עם החלטתה של וועדת הערר והגישו את העתירה דנן לבית המשפט לעניינים מנהליים. במסגרת העתירה, נטען כי ההיתר הממושך היה צריך להתבטל וזאת משום שהוא היה אמור להינתן לזמן קצר בלבד. כמו כן, העותרים הוסיפו כי ההחלטה להעניק את ההיתר הייתה בלתי סבירה וזאת משום שהוועדה כלל לא בדקה האם קיימים גנים אחרים באזור ומהו היקף המטרד כתוצאה מהרעש ובעיות החניה.

הגננת, העירייה, והוועדה המקומית, טענו כי הקמתו של הגן ענתה על צורך ציבורי חשוב אשר לא זכה לביטוי ראוי בתוכניות המתאר. כמו כן, הודגש כי בשל הגידול באוכלוסייה במקום, הקמתו של גן נוסף בסביבת המגורים הייתה הכרחית. המשיבות הדגישו כי הקמתו של הגן לא אושרה באופן גורף והיא הוגבלה באמצעים ראויים לרווחת התושבים. וועדת הערר טענה כי החלטתה הייתה סבירה והיא התייחסה בין השאר לוותקה של הגננת ולהשקעה הכספית הרבה שהושקעה על ידה בגן החדש.

בית המשפט קיבל את העתירה רק באשר למספר הילדים המקסימאלי בגן. השופטת, יהודית שיצר, ציינה כי היות והיתר לשימוש חורג הינו "הסדר יוצא דופן", יש לעשות בו שימוש באופן זמני ומוגבל בלבד. כמו כן, השופטת הדגישה כי הגננת לא הגישה בקשה לשינוי תוכנית המתאר והלכה ישר בנתיב של "קבלת היתר לשימוש חורג". עם זאת, נקבע כי הוכח הצורך הציבורי בפתיחת גן באזור, הגם שזה נעשה בשכונות מגורים. נקבע כי מספר הגנים במקום לא ענה על דרישות האוכלוסייה, וזאת משום שתוכנית המתאר לא לקחה בחשבון באופן מלא את הגידול במספר התושבים במקום. לסיכום, בית המשפט התיר את ההיתר לשימוש חורג על כנו, אך הפחית את מספר הילדים המקסימאלי ל-40 בלבד.