חוות ליטוף ושטח לגידול דגים הם עיסוקים מותרים על קרקע חקלאית

דרגו את המאמר

פינת ליטוף ועסק ואזור דייג לדייגים חובבים הם עסקים חקלאיים

האם פינת ליטוף אשר היו מעוניינים להקים שני חברי מושב כפר אז"ר על קרקע חקלאית הינה שימוש עסקי מותר על פי החוק? בית המשפט השלום בתל אביב קבע כי יש לענות על שאלה זו בחיוב. במסגרת פסק הדין, אשר ניתן על ידי השופט דן מור, נדחתה תביעתו של מינהל מקרקעי ישראל לסלק ידם של הנתבעים מהקרקע.  

בית המשפט דחה את פרשנותו של מינהל מקרקעי ישראל לכך שפעילות חקלאי הינה רק חריש, זריעה ואיסוף של יבולים. מדובר אפוא בפסק דין תקדימי אשר קובע הרחבה של המונח "קרקע חקלאית", ואף מציין עיסוקים מותרים בה כגון גידול דגים והתרת דייג לדייגים חובבים בעבור תשלום. השופט קבע כי מינהל מקרקעי ישראל אינו יכול להגביל את החוכר המגדל דגים בשטחו בנוגע ללקוח הרוכש את הדגים (בין אם מדובר בדגים לדייג חובב או לסיטונאי).

מינהל מקרקעי ישראל ביקש בתביעתו להוציא צו סילוק יד מהקרקע, כנגד שני חברי מושב כפר אז"ר וזאת בעילה שהשימוש אשר נעשה בקרקע, המוגדרת כחקלאית, איננו חוקי. כמו כן, המנהל ביקש מבית המשפט להורות על הריסת המבנים שהוקמו במקום ועל פיצויי בגין דמי שימוש בסך שני מיליון שקלים.

מדובר בעיסוקים חקלאיים כמו רפת או אורווה

בית המשפט קבע ראשית כי העברת עסקיו של חבר המושב, החוכר בפועל, לניהולו של גיסו, אף הוא חבר מושב, נעשתה כדין. היות והחוכר מחזיק בזכויות החכירה, לא הייתה בהעברת הניהול על העסק כדי הפרת חוזה החכירה. עוד צוין כי החוכר היה רשאי למסור למנהל עסקיו את הכנסותיו מהקרקע החקלאית והמינהל אינו בעל זכות להתערב ברישומי הכנסות אלו או באופן בו משולמות ההכנסות. "מדובר בעניין אשר נוגע לרשויות המס ולא למינהל מקרקעי ישראל", קבע השופט.

חבר המושב הקים בקרקע עסק לגידול דגים ואפשר לדייגים חובבים לדוג בו. המינהל טען גם כנגד משתלה אשר הוקמה במקום וחוות ליטוף בשם "גן גורים". בית המשפט קבע כי הקמת עסק לליטוף חיות איננה פעילות השונה במהותה באופן מובהק מפעילות חקלאית לשם גידול חיות משק (כגון אורווה או רפת). כשם שאורווה היא עסק חקלאי, כך גם חוות ליטוף. מדובר אפוא בעסק חקלאי המפרנס את בעליו והקמתו נעשתה כדין.

גורמים משפטיים מעריכים כי לא מדובר בסוף פסוק. מדובר בפסק דין תקדימי אשר ניתן בבית משפט השלום, וייתכן והמינהל לא יוותר ויגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי. במינהל חוששים אפוא כי אם לא יוגש ערעור, ואם הערעור יוגש וידחה, מדובר בפסיקה שעלולה להביא להקמתם של עסקים שונים ומשונים על קרקעות חקלאיות.