שימוש בנכס כמועדון קהילתי אינו שימוש חורג

דרגו את המאמר

שופט ביהמ"ש המחוזי בחיפה רון שפירא, דחה את ערעורה של עיריית חדרה על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים, לפיה החליט האחרון לבטל את צו מניעת הפעולות ו/או צו ההפסקה השיפוטי אשר הוציא לבקשת העירייה כנגד שתי חברות (–המשיבות), וזאת בין היתר מהטעם שאין בשימוש המבוקש על ידן להתנהל במקום - מועדון קהילתי לקהילת פגועי הנפש – משום שימוש החורג את היעודים על פי התב"ע החלה במקום . כן ציין כי יש ליתן לביטוי "מועדונים חברתים" שבתב"ע פירוש מרחיב המאפשר את פעילותם ושילובם של פגועי נפש.

רקע:

חב’ רענן השרון 2008 -המשיבה 1 הינה בעלת הנכס שבנדון וגוד וויל תעסוקה בישראל בע"מ - המשיבה 2 הינה המחזיקה בנכס, אשר מבצעת את ההכנות לקראת ביצוע העבודות ו/או השימושים.

עיריית חדרה ביקשה את הצווים בבימ"ש לעניינים מקומיים בטענה שהפעולות שנעשות במקום נעשות בסטייה מהיתר שניתן בשנת 1978, לפיו מיועד הנכס לשמש כאולם אירועים, ואלו העבודות בוצעו במטרה להפעיל בנכס מועדון חברתי לפגועי נפש.

עיריית חדרה טענה

כי במהלך ינואר 09’ ביקר מפקח מטעמה בנכס ומצא כי מתבצעות בו הכנות ועבודות לשימושים המנוגדים להיתר הבניה ולתוכנית וכן חלוקה אסורה של הנכס ליחידות נוספות. לאור זאת היא הגישה לבימ"ש לעניינים מקומיים בקשה לצו זמני למניעת פעולות, לפיה נטען כי המשיבות מבצעות פעולות הכנה לעבודות ו/או לשימושים אסורים לפי ההיתר; בקשה לתיקון הבקשה למתן צו זמני למניעת פעולות, זאת כדי לציין כי פעולות ההכנה מנוגדות גם לתוכנית; ובקשה לצו הפסקה שיפוטי. בתגובה נתן בימ"ש הן את הצו הזמני למניעת פעולות והן את צו ההפסקה השיפוטי. המשיבות הגישו בקשות לביטול צווים אלה ולאחר דיונים ניתנה החלטת בימ"ש לעניינים מקומיים , המבטלת את הצווים ועל כך הערעור.

בימ"ש לעניינים מקומיים קבע

בין היתר, כי אין בשימוש המבוקש להתנהל במקום על ידי המשיבות – מועדון קהילתי לקהילת פגועי הנפש – משום שימוש החורג את היעודים על פי התב"ע החלה במקום. ולבסוף קבע כי בקשות המערערת לצו הפסקה שיפוטי וצו מניעת פעולות הוגשו ללא בדיקת העובדות בשטח ותוך התעלמות מהמסמכים הרלבנטיים והורה על ביטול הצווים הזמניים שניתנו במעמד צד אחד.

השופט שפירא ציין כי הגיע למסקנה

שאין להתערב בהחלטתו של בימ"ש לעניינים מנהליים מן הטעמים המפורטים בפסה"ד . בין היתר הבהיר בהתייחסו לטענת העירייה בדבר שימוש חורג , כי אין להתערב גם בקביעה זו של בימ"ש קמא, אשר בחן את הראיות והעדויות באשר לפעילות שאמורה להתקיים במקום ובאשר לפעילות המותרת בנכס וקבע כי אין בשימוש המבוקש להתנהל במקום על ידי המשיבות – מועדון קהילתי לקהילת פגועי הנפש – משום שימוש החורג את היעודים על פי התב"ע החלה במקום. זאת משום שתב"ע זו מתירה שימוש הן ל"משרדים", הן ל"מועדונים חברתיים" והן ל"אולמי שמחות". נקבע כי מאפייני פעילות זו תואמים בדרך זו או אחרת את הפעילות המבוקשת במקום.

עוד הוסיף השופט שפירא:

 " לטעמי ראוי ליתן לביטוי "מועדונים חברתים" שבתב"ע פירוש מרחיב המאפשר את פעילותם ושילובם של פגועי נפש. פגועי הנפש הם חלק מהחברה. יש להעדיף פרשנות המאפשרת את שילובם בחברה על פני פרשנות מצמצמת המוציאה את פגועי הנפש מתחולת ההגדרה שבתב"ע. ככל שניתן לפרש את התב"ע באופן המאפשר את שילובם של פגועי הנפש בפעילות המבוצעת בהתאם לתב"ע יש להעדיף פירוש זה על פני פירוש המגביל שילובה ופעילותה של קהילת פגועי הנפש במקום".