האם העירייה וועדת התכנון והבנייה המקומית הינן אישיות משפטיות חופפות?

דרגו את המאמר

בית המשפט דחה תביעה נגד עירייה בגין פעולות של הוועדה המקומית

במהלך המשא ומתן לרכישת הדירה, הוחלט בין הקונה למוכרים כי הקונה (הוא התובע) יישא בתשלום היטל ההשבחה בגין העסקה.

לאחר מספר ימים הגישה הועדה המקומית לתכנון ובנייה שומת היטל השבחה בגין הדירה. החיוב בהיטל ההשבחה בהתאם לשומה זו עמד על כ-38 אלף שקלים נכון למאי 1999.

המוכרים הגישו כעבור כשבועיים שומה נגדית בגין הדירה אשר לפיה אין כל חיוב בגין היטל השבחה. כשבועיים לאחר מכן הוציאה וועדת התכנון והבנייה שומה מתוקנת ובה היטל השבחה על סך כ-21 אלף שקלים (ונאמר כי נפלה טעות בחישוב שומה הראשונה).

כשלושה שבועות לאחר מכן, התקיימה ישיבה בהשתתפות התובע, השמאים מטעם המוכרים, ונציג העירייה. השמאים מטעם המוכרים הציעו כפשרה שיוסכם על היטל השבחה בסך של 13 אלף שקלים, בקשה אשר נדחתה על ידי נציג העירייה. אי לכך, מונה שמאי נוסף בהסכמת הצדדים אשר קבע, בתור שמאי מכריע, כי היטל ההשבחה בגין הדירה עומד על 5,200 שקלים בלבד (נכון למאי 2009).

האם העירייה תשלם את שכ"ט השמאים?

התובע עתר לחיוב העירייה בתשלום שכר השמאים, לרבות השמאי מטעם המוכרים והשמאי המכריע, ולחיוב העירייה בתשלום פיצוי בגין עגמת נפש.

עיריית פ"ת טענה להעדר יריבות כן בהתאם להוראות חוק התכנון והבניה, ההליכים בנוגע לחיובי היטל השבחה מבוצעים על ידי הוועדה המקומית ולא על ידי הרשות המקומית. זאת ועוד, הנתבעים טענו להעדר עילה שכן בהתאם להוראות החוק אין לחייב את הרשות בהוצאות הנישום בהן נשא צד בהליכי שומה מכרעת, זאת בכל מקרה בו שומת היטל ההשבחה שהוצאה על ידי הרשות איננה מתקבלת במלואה.

האם ניתן לסכם שכ"ט לשמאי כנגזרת מתוצאות דיון משפטי?

לטענתה של העירייה, בעצם אי ביקורו של שמאי מטעמה בדירה, טרם הוצאת שומת הוועדה המקומית, לא נפלה רשלנות בהתנהלות הוועדה. ביקור מקדים שכזה, לא היו בכדי לשנות את עמדת הוועדה בנוגע לגובה היטל ההשבחה, וזאת במיוחד לאור בנייה לא חוקית שבוצעה בנכס.

בנוסף טענה העירייה כי הטעות אשר נפלה בשומת היטל ההשבחה המקורית נבעה, לטענת העירייה, מתשריט שלא כדין אשר הוגש על ידי המוכרים.

זאת ועוד, התובע טען כי סיכם עם השמאים המדוברים על שכ"ט העומד על 30% מסכום ההפחתה של היטל ההשבחה, סכום אשר אינו חוקי שכן שכר טרחה של שמאי מקרקעין, המותנה בתוצאות משפט, מהווה עבירה על תקנות האתיקה של שמאות המקרקעין.

העירייה פועלת מתוקף פקודת העיריות ולכן היא איננה אישיות משפטית בתביעה

בית המשפט קיבל את טענותיה של העירייה כי יש למשוך את התביעה שנגדה עקב העדר יריבות וזאת מתוקף סעיף 196(א) לחוק התכנון והבנייה אשר קובע כי אין הרשות המקומית אחראית לגבית היטל השבחה ולהליכים הכרוכים בכך, אלא הוועדה המקומית היא זו המטפלת בעניין.

עיריית פ"ת פועלת מתוקף פקודת העיריות, ואילו וועדת התכנון והבנייה פועלת מכח הוראות סעיף 17 לחוק התו"ב. אי לכך, אין עיריית פ"ת אחראית למחדלים אשר קרו, לכאורה, בוועדה המקומית בנוגע להליכי גביית היטל השבחה בגין נכס.

השופט רשם בפסק דינו כי:

"אין חולק על כך כי החוק יוצר הבחנה ברורה בין הועדה המקומית לתכנון ולבניה לבין הרשות המקומית. אין זהות בין שני הגופים הנ"ל, שהינם גופים משפטיים נפרדים שיכולים לתבוע ושניתן לתובעם בהליכים משפטיים".