האם העירייה הינה ברת סמכות להורות על שיפוץ בניין?

דרגו את המאמר

חיוב דיירים לשפץ בניין על חשבונם בגין היותו מפגע אסטטי

ה"פ 2174-09-08

בית המשפט השלום בהרצליה נדרש לבחון תביעה ובה שאלה – האם עירייה יכולה לחייב דיירים לשפץ מכספם בניין וזאת משום שמדובר ב"מפגע אסטטי". עיריית תל אביב ערכה ביקורת בשנת 2006 ובעקבותיה נשלחה הודעה לבעלי דירות בבניין ברחוב ביאליק. בהודעה נמסרה לדיירים "דרישת שיפוץ".

העירייה טענה בהודעתה כי חזית הבניין המדובר מוזנחת מאד והיא פוגעת בחזות העיר. כמו כן, הדיירים התבקשו לתקן מרפסות בכנס, לאטום את הגג, להחליף סורגים, ולשפץ את הצנרת.

הדיירים לא ביצעו את המבוקש מהם בהודעת העירייה, ואי לכך האחרונה הגישה כנגדם תביעה לבית המשפט השלום בעיר. במסגרת התביעה טענה העירייה פעם נוספת כי הדיירים צריכים לשפץ את הבניין או לשאת מכיסם בעלות השיפוץ אשר יעשה על ידי כונס נכסים שימונה לשם כך.

המסגרת החוקית

העירייה הפנתה למסגרת החוקית הרלבנטית למקרה זה. על פי הוראות חוק העזר העירוני, בעל ומחזיק בית חייב לשמור על המצב התקין והמראה הנאה של חזית הבית. כמו כן, חוק העזר קובע כי ראש העירייה רשאי לדרוש מבעל בית לבצע בחזית הבית עבודות שיפוץ, וזאת על ידי מתן הודעה בכתב.

סעיף 255 לפקודת העיריות קובע כי במידה ואדם נדרש לעשות עבודה תוך זמן מסוים, מכוח חוק עזר או על פי הוראותיו, והאחרון לא השלים את העבודה כנדרש, העירייה רשאית לעשות זאת בעצמה או על ידי אחר, ולגבות מאותו אדם את הוצאותיה.

תמונות הבניין מוצגות בבית המשפט

בפני בית המשפט הוצגו תמונות של חזית הנכס. עם הצגת התמונות, העירייה טענה כי מדובר במבנה אשר הינו מפגע אסטטי חזותי המקשה על דיירי הרחוב והעוברים והשבים. לטענת העירייה, סירובם של בעלת הבניין ודייריו המוגנים לשפץ את הנכס עלתה כדי הפרת חובתם לשמור על מצבו התקין והמראה הנאה של הבית.

בעלת הנכס הודתה בבית המשפט כי אכן צריך לשפץ את המבנה. כמו כן, היא הצהירה כי מדובר בבניין בן 90 שנה אשר מצבו איום ונורא ומחייב שיפוץ. בעלת הנכס לא העלתה אפוא כל טענת הגנה. זאת ועוד, הדיירים המוגנים הגיעו להסכמות שונות עם העירייה לפיהן הם יישאו באופן יחסי בעלות השיפוץ.

בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי ניתן לראות מהתמונות שהוצגו בפניו כי הדיירים ובעלת הבניין אכן "הפרו את החובה לשמור על מצבו התקין של הבניין וחזיתו הנאה". כמו כן, השופט קבע כי לא ייתכן מצב בו ישנו בניין אשר ממוקם בלב עיר, והוא נותר רעוע, מוזנח, עד כדי שניתן להגדירו כמפגע אסטטי. "הודעותיה של העירייה ודרישות השיפוץ נשלחו באופן סביר ומפורט. מטרתן לא הייתה אלא להביא לשיפוצו של הנכס מבחינה אסטטית ותחזוקתית", נכתב בפסק הדין.

לא זו אף זו, השופט ציין כי גם בעלת הבית הודתה בכנותה כי הבניין בן 90 השנה נמצא במצב קשה ואין מנוס מלשפצו. אי לכך, השופט נתן צו אשר חייב את בעלת הנכס לשפץ את הבניין בתוך תקופה של 12 חודשים, ובכפוף להסכמות עם הדיירים המוגנים. נוכח התנהלות בעלת הנכס ובא כוחה, בית המשפט פסק על האחרונים הוצאות משפט משמעותיות בסך 22,500 שקלים.