האם שימוש חורג קרקע חקלאית הוא שיקול מבחינת משרד החקלאות?

דרגו את המאמר

שימוש חורג בקרקע חקלאית בתור שיקול של משרד החקלאות בבואו להמליץ או לדחות בקשה להמלצה לקבלת היתר בניה

עת"מ 42001-12-10

האם שימוש חורג בקרקע חקלאית יכול להוות שיקול מבחינת משרד החקלאות, כאשר זה מתבקש לייתן המלצה למתן היתר בניה לאדם הגר במושב? בית המשפט המחוזי בתל אביב ענה בחיוב על שאלה זו. מדובר בעתירתו של חקלאי אשר טען כי הוא מעבד משק בו הוא מגדל גידולי שדה ומפעיל רפתות לפיטום עגלים.

העותר טען כי כיום הוא מגדל כ-160 ראשי בקר והוא מעוניין להגדיל את היקף ראשי הבקר לכ-600. בנובמבר 2008 כילתה שריפה את חלק מהמבנים החקלאים במקום. לאחר השריפה, העותר פנה לוועדה המקומית בבקשה לקבלת היתר לבנייה מחדש של הרפת, מרכז המזון והמתבן.

הועדה המקומית דחתה את הבקשה בקובעה כי העותר עשה במבנים אשר נשרפו שימוש שאינו חקלאי. העותר הגיש ערר על החלטה זו בפני וועדת הערר של מחוז הדרום. וועדת הערר קבעה כי יש לקבל את הערר באופן חלקי וניתן יהיה לחדש את היתרי הבניה שניתנו בעבר לעותר. עם זאת, וועדת הערר התנתה את מתן ההיתרים באישור משרד החקלאות. העותר פנה למשרד החקלאות אך זה סירב להעניק את ההמלצה המיוחלת.

משרד החקלאות דוחה את הבקשה (פעם שנייה) בשל שימוש חורג

משרד החקלאות מסר בהודעת הדחייה כי לא ניתן לחדש ההמלצה וזאת משום שהעותר עשה במבנים שנשרפו ובמבנים נוספים שימוש חורג בקרקע חקלאית. העותר הגיש בעקבות כך עתירה לבית המשפט המחוזי לעניינים מנהליים. הפניה נשוא הערעור לא הייתה הפניה הראשונה של העותר. יש לציין כי כבר בשנת 2009 פנה העותר למשרד החקלאות על מנת לקבל המלצתו ונדרש להמציא מסמכים שונים כגון תוכנית עסקית.

העותר המציא את המסמכים אשר התבקש, כולל תוכנית עסקית, אך חודש לאחר מכן קיבל תשובת דחייה. דחייה זו התקבלה בנימוק כי "במשק מצויים מבנים אשר הוקמו ללא היתר ונעשה בהם שימוש לא חקלאי (חורג) וללא היתר". בינואר 2010 הגיש העותר תוכנית חדשה לאישור משרד החקלאות, וזאת על מנת להכשיר ולקבל היתר לשימוש במחסן בגודל 3,000 מ"ר הקיים במשק מזה 33 שנה. סיירים מטעם משרד החקלאות אשר סיירו במקום ערכו דו"ח ובו קבעו כי במשק קיים מבנה בגודל של 3,640 מ"ר אשר נעשה בו שימוש חורג שכן הוא לא משמש לפעילות חקלאית אלא מהווה "מחסן לוגיסטי".

ביולי 2010 דחה משרד החקלאות את בקשתו של המשיב להסבת המבנה למחסן חיטה ומתבן גדול. משרד החקלאות דחה את הבקשה בטענה כי המבנה ישמש בפועל לשימוש חורג והפעילות החקלאית במשקו של העותר לא יכולה להצדיק שימוש במחסן כה גדול.

יש לציין כי הוצגו בפני בית המשפט מסמכים ממס הכנסה, אשר הוגשו על ידי העותר, ובהם עלה כי העותר מחזיק ב-35 דונמים של אדמה חקלאית ללא הכנסות מחקלאות, וכי הוא אינו מחזיק בעלי חיים לצורכי גידול. בפברואר 2011 הוסכם בין משרד החקלאות לעותר כי סיירים של המשרד יגיעו למקום פעם נוספת לבדוק את טענות העותר.

האם שימוש חורג מהווה שיקול?

סעיף 156(א) לחוק התכנון והבניה קובע כי אדם לא ישתמש בקרקע חקלאית שלא כפי שאמור בתוספת הראשונה לחוק. סעיף 7 לתוספת עוסק בהגבלות בשימוש בקרקע חקלאית. על פי סעיף זה, מוסד תכנון לא יעניק היתר לשימוש או לבניה בקרקע חקלאית למטרה שאינה חקלאית, וזאת כל אימת שאין תוכנית אשר ממלאת את דרישות סעיף 6 או במידה והוועדה המקומית הסכימה לכך. מטרה לא חקלאית על פי סעיף זה הינה שימוש או בניה בקרקע אשר אינם דרושים במישרין לייצור חקלאי, גידול בעלי חיים, או עיבוד חקלאי של האדם.

בית המשפט העליון בע"א 482/99 בלפוריה, מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה יזרעאלים, אמר כי הועדה המקומית לתכנון ובניה רשאית לבחון את שאלת השימוש בטרם היא מעניקה היתר בנייה, וזאת בשל החשש מפגיעה בבעל הקרקע ובזכות הקניין שלו. אי לכך, מוטל על הועדה לכבד את הקניין של בעל המקרקעין ולהתחשב בה בכפוף למגבלותיהם של דיני התכנון אשר עומדים מאחורי שיקול דעתה.

לא זו אף זו, צוין בפסק דין זה כי שאלת סוג השימוש במבנה אשר ביחס אליו מבוקש ההיתר, בטרם מתן ההיתר, מהווה חלק מהותי מתפקיד הועדה המקומית.

דהיינו, אם הועדה המקומית תיאלץ לבחון את שאלת השימוש בנכס רק לאחר סיום הבניה ובדיעבד, עלולה היא לעמוד בפני עובדות מוגמרות והסתמכות של צדדים שלישיים. בנסיבות כגון דא, שיקול הדעת של הועדה עלול מחד להיות מושפע שלא כראוי מהמצב אשר נוצר, ומאידך, הפעלת שיקול הדעת בשלב מאוחר לאחר הבניה עלולה לפגוע פגיעה קשה יותר בזכות הקניינית.

שיקול לגיטימי

בית המשפט קבע כי דין העתירה להידחות. בפסק הדין נכתב כי אמנם הפסיקה בעניין בלפוריה התייחסה לשיקוליה של וועדת התכנון, אך עניינה היה יפה גם לשיקול דעתו של משרד החקלאות. דהיינו, בדומה לוועדה המקומית, גם משרד החקלאות הינו מוסד מקצועי אשר יש בידיו כלים לקבוע מהו שימוש חקלאי.

כמו כן, משרד החקלאות אחראי על כך שהפעילות אשר תבוצע על אדמות חקלאיות תהיה פעילות חקלאית בלבד. במילים אחרות, במתחם שיקוליו של משרד החקלאות ניתן למצוא בחינות בנוגע לעצם היתכנות קיומה של פעילות חקלאית והתאמת מבנה מסוים לפעילות מבוקשת. כפועל יוצא מכך, שימוש חורג בקרקע חקלאית, לרבות בניית מבנים ללא היתר בקרקע חקלאית, מהווים אפוא שיקולים לגיטימיים על מוטל על משרד החקלאות לשקול.

במקרה דנן, המשרד התייחס לשימוש החורג אשר נעשה לטענתו בעבר במשקו של העותר. כמו כן, משרד החקלאות הביע את חששו בדבר שימושים חורגים בעתיד. המשרד תהה אפוא על כוונותיו האמיתיות של העותר לאור עברו, וזאת לאחר שיינתן לו האישור לבנות את המבנים. ראשית, נפלו סתירות מהותיות בגרסאותיו של העותר. לדוגמא, הוא טען בשנת 2009 כי הוא מגדל כ-150 ראשי בקר, אך בדו"ח למס הכנסה לא היה לכך כל זכר. למעשה, התברר כי לאורך השנים עשה העותר שימוש חורג במקרקעין ובנה מבנים ללא היתר.