מפעילי גן אירועים ערעורו וזוכו מעבירות בניה

דרגו את המאמר

זיכוי מפעילי גן אירועים בקיבוץ יקום מעבירות בנייה

עפא (מרכז) 16110-01-11 חאן - האביב אירועים בע"מ נ' מדינת ישראל

מפעילי גן האירועים "האגם", הפועל בקיבוץ יקום, זוכו בבית המשפט המחוזי בפתח תקווה מעבירות בנייה בהם הם הורשעו בבית משפט השלום בנתניה. המערערים זוכו אפוא מהעבירות לאחר שהשופטת, נגה אוהד, כתבה בפסק דינה כי הם "נקטו באמצעים נאותים לשם קיומו של החוק".

הפרשה החלה כאשר המערערים, מפעילי הגן, הורשעו ביחד עם חברת חאן אירועים, קיבוץ יקום ומנהלי הגופים, בעבירות תכנון ובנייה. בית המשפט השלום הרשיע אותם לאחר שטענתה של המדינה כי גן האירועים הוקם תוך כדי חריגה מהוראות התב"ע המקומית התקבלה. במסגרת גזר הדין, בית המשפט השלום חייב את הקיבוץ וחאן אירועים בקנס של 150,000 שקלים (כל אחד), ואילו מנהליהם חויבו בקנסות אישיים בסך 50,000 שקלים.
 

טעם לפגם בהתנהלות המדינה

כעת, כפי שצוין לעיל, בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה. בית המשפט המחוזי מתח ביקורת על התנהלותה של המדינה וזיכה את המערערים. נטען כי למרות שפעילותו של גן האירועים הוסדרה על ידי שורת הסכמים שנחתמו בין מנהל מקרקעי ישראל, רשות הפיתוח והקיבוץ, המדינה בחרה להעמיד לדין פלילי את מפעילי הגן בגין עבירות בניה.
 

השופטת אוהד קבעה בפסק דינה כי "בהתנהלות המדינה היה טעם לפגם". מצד אחד, הודגש כי המדינה התירה לגן האירועים לפעול. מאידך, היא אסרה את אותו המעשה והעמידה את האחראים לו לדין פלילי. השופטת מצאה כי מקרה זה גרם לפגיעה בתחושת הצדק והיה מקום להפעיל במסגרתו את דוקטרינת ה"הגנה מן הצדק". עם זאת, בית המשפט סייג וקבע כי יהיה ניתן להפעיל את גן האירועים, במתכונתו הנוכחית, רק עד אפריל 2013. דהיינו, השופטת לא התערבה באופן שבו ועדת התכנון והבנייה פירשה את השימושים המותרים במקום.

יד אחת מתירה ויד אחת אוסרת

פסק הדין של השופטת אוהד הסתמך אפוא על שני הסכמים לפיתוח שנערכו בשנים 2002 ו-2008. הסכמים אלה, אשר נחתמו בין מנהל מקרקעי ישראל וקיבוץ יקום, עסקו בשטח המדובר הצמוד לקיבוץ. בהסכמים נקבע כי הקרקע במקרה זה תוקצה לשם "תיירות במגזר החקלאי". ייעודה הוגדר כ"אזור מלונאות ונופש" והוסכם כי המבנים אשר יוקמו במקום ישמשו ל"מזנון, משרדים, אגם שייט וגן אירועים". השופטת קבעה כי הדברים בהסכמים היו בהחלט יכולים להתפרש כרשות להקים ולהפעיל במקום גן אירועים. הודגש כי חכירת השטח ממנהל מקרקעי ישראל עלתה לקיבוץ מיליוני שקלים וסכום זה נקבע על בסיס ייעודה של הקרקע בהסכמים השונים.

המדינה טענה כי טענותיהם של המערערים על בסיס ההסכמים מול המנהל לא היו קשורות להחלטות הוועדה לתכנון ובנייה. בית המשפט דחה קביעה זו. הודגש כי המדינה, על כל זרעותיה, הייתה המאשימה בתיק הנ"ל. באשר למינהל מקרקעי ישראל, נקבע כי אין ספק שמדובר באחד הגופים החזקים והוותיקים במדינה. לא זו אף זו, גן האירועים פעל במשך שנים כעסק ברישיון שהתקבל מהמועצה האזורית חוף השרון. בסופו של היום, נקבע כי לאור העובדה שהנאשמים ביקשו לקבל רישיון עסק כדין, ולאור ההסכמים שנחתמו מול המנהל במרוצת השנים, לא היה מקום להרשיע את האחרונים בדין פלילי בגין עבירות בנייה.