יזמים בתל אביב יקבלו פיצויים מהעייריה בגין עיכובים בתכנון
דרגו את המאמר |
|
.jpg)
רשלנות עירייה בתכנון ובנייה ופסיקת פיצויים
בית המשפט המחוזי קבע כי עיריית תל אביב תשלם פיצויים לקבלנים בגין רשלנות בתכנון ובנייה הנוגעת למתחם קרקע גדול בקריית שלום בעיר. השופט, מגן אלטוביה, קבע בפסק הדין כי העייריה לא פעלה לשם קידום תכנון ובנייה בקרקע, וזאת חרף מצג בעניין שניתן לקבלנים. התביעה הוגשה על ידי יזמי מקרקעין אשר רכשו בשנות ה-80 את השטח במטרה להקים עליו מבנים שונים. לאחר הרכישה, היזמים פנו בבקשה לעירייה כי זו תאשר את התחלת הבנייה. העירייה קיימה ישיבה בנושא והחליטה כי היא מעוניינת לתכנן את כל המתחם המדובר מחדש. אי לכך, בקשתם של היזמים לבנות בשטח נדחתה.
התוכניות החלו להתקדם מבחינת תכנון המתחם. מאז שהעירייה החליטה לתכנן מחדש את המתחם, היזמים (בעלי המקרקעין) פנו אליה מספר פעמים בכדי לברר אודות ההתקדמות ואפשרויות הבנייה. במרוצת השנים, היזמים קיבלו מהעירייה תשובות שונות. בכל מקרה, נאמר להם כי אין לבנות על המקרקעין והתוכנית מקודמת על ידי העירייה.
לא נעשה די לקדם התכנון
בית המשפט קבע כי העירייה הציגה בפני הקבלנים מצג שווא לפיו הבנייה במקום מתקרבת בצעדי ענק. למעשה, הקבלנים הבינו זאת כאשר הם קיבלו בשנת 2001 מכתב מהעירייה. במכתב זה נאמר כי במשך מספר שנים לא מתקיימות כל פעולות בנוגע למתחם וכעת העירייה שוקלת לשנות כיוון ולקדם במתחם תוכנית אחרת. בעקבות מכתב זה, הקבלנים פנו לבית המשפט והגישו כנגד העירייה תביעה על סך כשבעה מיליון שקלים. במסגרת התביעה נטען כי העירייה פגעה בקבלנים בכך שהיא אסרה על הבנייה מחד, ולא פעלה בצורה סבירה לתכנון המתחם מאידך. סכום הפיצויים המגיע ליזמים ייקבע בהמשך.
בית המשפט סיכם את פסק הדין בכותבו כי הוועדה המקומית ישבה בחוסר מעש, ותוך כדי עצלות מחשבה ורפיסות מעשה, כאשר זכויותיהם של בעלי המקרקעין היו תלויות באופן ברור וישיר בתיקון תוכנית הבנייה. דברים אלה נאמרו על ידי בית המשפט ביתר שאת בגין העובדה שהוועדה המקומית ידעה גם ידעה שבעלי המקרקעין רכשו את המתחם על מנת לממש את זכויות הבנייה שלהם. השופט ציין כי אכן מדובר בשטח מורכב אך הוועדה המקומית לא התעכבה בגין "עיכובים בטיפול" אלא בשל העדר עשייה.