בעל דירה אשר דירתו נהרסה בגין פינוי בינוי ללא הסכמה יקבל פיצויים
דרגו את המאמר |
|
.jpg)
דירה נהרסה למרות סירוב לפינוי בינוי – האם פיצויים?
בשנים האחרונות, בעקבות מגמת הפרבור, גדל באופן משמעותי המחסור בקרקעות הזמינות לבניית מגורים. התופעה מכה באופן קשה יותר במרכז הארץ ומדובר בנגיסה של ממש בשטחים הפתוחים וכן במשאבי טבע ונוף. כמו כן, התשתיות והדירות אשר נבנו בעבר בישובים העירוניים מתיישנות עם השנים והמגורים בהם הופכים למסוכנים בריאותית. האוכלוסיה המבוגרת המתגוררת בדירות אלו איננה מסוגלת, על פי רוב, לשפץ את הדירות והדבר פוגע בערים ובדיירים כאחד.
בשנת 1998 החליטה המדינה להפעיל פרויקטים שונים של התחדשות עירונית אשר יאפשרו לשפץ בניינים שלמים מבלי לפגוע בזכויותיהם הקנייניות של הדיירים ובעלי הדירות. עם זאת, הריסת בניין במסגרת פרויקט התחדשות עירונית, חייבת להיות בהסכמתם של בעלי הנכסים. במידה וחברה קבלנית תבצע מהלך זה ללא הסכמה, ייתכן והיא תיאלץ לשלם לבעלי הדירות פיצויים. סוגיה זו הונחה לאחרונה לפתחו של בית המשפט השלום.
חתמו על הצעה וחזרו בהן לפני עריכת החוזה הסופי
התובעות, אם ובתה, התגוררו בקריית אונו בדירה בבעלותן. בשלב מסוים חתמו התובעות עם חברה קבלנית על הסכם פינוי-בינוי. ארבעה חודשים לאחר החתימה על ההסכם, הודיעו התובעות לחברה כי הן מעוניינות לבטל החוזה. האם והבת טענו כי החתימה על ההסכם הייתה חתימה על הסכם טיוטה בלבד. חרף כך, החברה הקבלנית הרסה את הבניין והקימה בניין חדש על חורבותיו. בבניין החדש הוקצתה לתובעות דירה חלופית. עם זאת, התובעות סירבו לגור בדירה החדשה והן מסרבות לכך עד היום.
קראו עוד בתחום:
- אמא לילד נכה הסובל ממוגבלות הוגדרה כדיירת סרבנית בפרויקט פינוי בינוי
-
עיריית גבעתיים בתפקיד היזם בפרויקט פינוי בינוי ברחוב בראשית בעיר - האם דיירים אשר מסרבים לפרויקט פינוי בינוי מרוויחים בסופו של היום?
- התנגדות דייר לביצוע פרויקט פינוי בינוי
במסגרת תביעה אשר הוגשה על ידי האם והבת לבית משפט השלום, נטען כי הן זכאיות לפיצויי בסך 2,500,000 שקלים וזאת בשל הריסת דירתן הקודמת ללא אישור והסכמה. לטענתן, החברה הקבלנית הסיגה גבול, הרסה את הדירה שלא כדין, גרמה להן לעוגמת נפש, הסבה להן כאב סבל ופגעה באופן חריף ביותר בזכויותיהן הקנייניות.
החברה הקבלנית טענה כי התובעות חתמו כדין על הסכם הפינוי-בינוי וכן סופקה להן דירה חדשה כנגד הדירה הישנה בה התגוררו בעבר. לטענתה, התובעת מנסות "לסחוט" ממנה כסף וזאת למרות ששולם להן שכר דירה במשך כל תקופת הפרויקט וכן עומדת לרשותן דירה חדשה.
הריסה ללא הסכמה - עילה לתביעת פיצויים
בית המשפט קבע כי אכן הריסת הבניין נעשתה על ידי החברה שלא כדין. בפסק הדין נקבע כי החוזה עליו חתמו התובעות עובר לחזרתן לא היה גמור ודובר על הצעה בלבד. כמו כן, נקבע כי החברה הקבלנית הרסה את המבנה למרות שהיא ידעה כי אין בידה הסכמה מצידן של התובעות. גם אם תתקבל טענת החברה הקבלנית לכך שמדובר בתביעה אשר מטרתה סחיטת כספים, אין בכך כדי להצדיק את הריסת הבניין ללא הסכמת בעלי הדירות, נכתב בפסק הדין.
עם זאת, בית המשפט התייחס לסוגיית הנזק אשר נגרם לתובעות בעקבות הריסת הבניין. לעניין הנזק, עדויותיהן של האם ובתה לא היו סדורות ונפלו בהן סתירות רבות. כמו כן, לא עלה בידן של התובעות להוכיח את מרבית הנזקים הנטענים. לדוגמא, התובעות לא יצקו תוכן בטענה כי הן זכאיות ל"פיצוי צודק ושוויוני" ולא הוכיחו נזקים ממשיים אשר נגרמו להן.
התובעות טענו פעם אחר פעם כי הפיצוי היחידי שניתן להעניק להם הוא השבת הגלגל לאחור ובניית דירתן הישנה. כמו כן, התובעות דרשו להכניס את מנהל החברה הקבלנית לבית הסוהר. בית המשפט ציין כי התובעות לא פעלו כלל להפחתת נזקן, וזאת כאשר הן עומדות בסירובן להיכנס לדירה החדשה או לחילופין לקבל תמורתה בכסף. יתרה מכך, נקבע כי התובעות, בהתנהגותן, הקשו במודע על שאר דיירי הבניין והתנהלותן הייתה חסרת תום לב. בסופו של היום, נקבע כי התובעת זכאיות לפיצוי בגין דמי השימוש הראויים ועוגמת נפש בסך כ-165,000 שקלים.