האם רטיבות בבתים בישראל נפוצה במחצית הבתים המשותפים?

דרגו את המאמר

48% מהבתים המשותפים בישראל סובלים מנזקי רטיבות

בסוף השבוע שעבר "תקפה" את ישראל סופת גשמים עזה אשר "היכתה" בכל הארץ. ישראלים רבים עלולים להבחין ב"אותותיה" של הסופה בביתם וזאת בדמות רטיבות בתקרה ובקירות. על פי מחקר אשר נערך לאחרונה, ואשר פורסם באתר Ynet, חלה בשנים האחרונות עלייה של ממש במקרי הרטיבות בבתים חדשים בישראל. 

החברה אשר ערכה את המחקר אספה במסגרתו נתונים אודות חדירת מי גשמים ומקרי רטיבות בלמעלה מ-1,000 בתים בשלוש השנים האחרונות. מנתוני המחקר עלה כי בכ-32% מהבתים הפרטיים אובחנה בעיית רטיבות, וכך גם בכ-48% מהבתים המשותפים. לטענת גורמים העוסקים בתחום, הנתונים אינם מקריים.

הטענות המרכזיות הן כי קבלני בניין רבים עובדים בשיטת הסרט הנע ומנסים לא אחת לקצר את זמן העבודה, וזאת על חשבון איכות הביצוע. עם זאת, ניסיונות אלה ל"זרז" את העבודה ו"לעגל פינות" עלולים להתברר כבלתי משתלמים וזאת בלשון המעטה.

ראשית, קבלנים אלה חושפים עצמם לתביעות בגין נזקי רכוש וזאת בשל רטיבות וחדירת מי גשמים. בעניין זה יצוין כי דיירים אשר נפגעו מליקויי רטיבות מגישים תביעות לפיצוי גם בגין עוגמת הנפש אשר נגרמה להם ולא רק בעבור עלות התיקון בפועל. הלכה פסוקה היא כי "אין כל יחס ישר בין הסכום הנדרש לתיקון, לבין הסבל ועוגמת הנפש שרוכש דירה עלול לסבול עקב ליקויים בדירה. הדוגמא הטובה ביותר לכך הוא נושא הרטיבות. לעיתים, למרות כי ניתן לתקן ליקוי זה בסכום זעום, הנזק בביצוע לקוי או באי תיקון האיטום והסבל ועוגמת הנפש הצדיקו פיצויים גבוהים ומשמעותיים".

שנית, מיותר לציין כי קבלן אשר "יסתבך" בשיפוצים חוזרים בגין ליקויי בנייה עלול "לשלם" במוניטין העסקי שלו בעתיד. לא אחת, נזקי רטיבות יגררו גם טיפולים ושיפורים יסודיים בנכס. לעיתים, חוסר המקצועיות מתחיל מהראש ומחלחל גם לפועלים ולמפקחי העבודה בשטח.

מנכ"ל חברה העוסקת בתחום מסר לאתר Ynet כי עסקינן באחת המכות הקשות ביותר של ענף הבנייה וזאת משום שליקוי רטיבות איננו קשור למיקום הבניין אלא לעבודת הקבלן. כמו כן, לדבריו, הוא נתקל ברשלנות בבנייה אצל קבלנים גדולים וקטנים כאחד. נטען כי לעיתים מדובר ברשלנות בעבודה ולא אחת עסקינן בשימוש בחומרים זולים ו/או בלתי מתאימים.

ליקוי רטיבות בבתים משותפים, מה ומדוע?

ליקויי רטיבות בבתים משותפים נובעים בעיקר מרטיבות בקירות החיצוניים בגין חיפוי לא מקצועי. על פי רוב, הבעיה באה לידי ביטוי בקירות המערביים והדרומיים אשר ידועים כקירות "מועדים לפורענות בעניין זה". יצוין כי התקן הישראלי מחייב את הקבלן לערוך בדיקת חדירות מים על ידי התזה. עם זאת, פעמים רבות בדיקות ההתזה לא נעשות כראוי ולעיתים הן לא נעשות כלל.

בעיה נוספת הנפוצה בבתים המשותפים נובעת מאי מילוי מספק של דבק בין האריחים אשר אמורים להרכיב את החיפוי החיצוני של הבניין. במקרה זה, הליקוי "מתגלה" כבר עם חשיפתו לגשמים ראשונים. ליקויי בניה נוספים הגורמים לרטיבות בבתים משותפים יכולים להיות תוצאה של פגיעה מצד בעלי מקצוע שונים לאחר עבודת האיטום באופן הפוגע באפקטיביות האיטום, מריחה לקויה של חומרי איטום על הקירות ועוד.

גורמים בתחום טוענים כי אין די הקפדה בישראל בכל הנושא של ביקורות במהלך ביצוע עבודות הבנייה ו/או לאחר השלמת הפרויקט. כמו כן, יצוין כי ליקויי רטיבות אינם רק ליקויים אסטטיים וקוסמטיים. מדובר בליקויי בניה אשר עלולים לפגוע ביציבות המלט ולגרום לסכנה של ממש לגוף ורכוש.

בבתים פרטיים, ליקויי בניה באים לידי ביטוי בעיקר בחדירה של מי השקייה מתחת למרצפות הבית (על פי רוב בקומות המרתף ובחדרי הכניסה). בדרך כלל, עסקינן באיטום לקוי אשר נבע מרצונו של הקבלן "לחסוך בחומרי הגלם" או בגין "עבודה בלתי מקצועית". בבתים פרטיים חוזרת גם תופעה של חדירת מים מתחת למרצפות של המרפסות בקומות השניות, וזאת בגין איטום לקוי מסביב לקופסת הניקוז או התקנה לקויה של האריחים בחיפוי החיצוני.

תביעה בגין ליקויי בניה

חוק המכר הינו החוק אשר מעגן את זכויותיהם של דיירים ורוכשי דירות להגיש תביעות כנגד הקבלן ו/או בעל הנכס בגין ליקויי בניה. עם זאת, התנהלות מול חוק המכר עלולה להיות מורכבת, קל וחומר כאשר התובעים אינם בעלי השכלה משפטית. לדוגמא, החוק מחלק את תקופות האחריות בגין ליקויי הבנייה לתקופת בדק הבית ותקופת האחריות. במהלך שנות בדק הבית, האחריות לתקן את ליקויי הבניה רובצת לפתחם של הקבלנים כל אימת שאלה לא הוכיחו שהליקויים נגרמו כתוצאה משימוש בנכס ו/או תחזוקה לקויה. בשנות האחריות, הנטל רובץ לפתחם של רוכשי הדירה והם נאלצים להוכיח את הרשלנות והעבודה הלקויה. בליקויי בניה בגין רטיבות, תקופת בדק הבית נמשכת שלוש שנים, ותקופת האחריות נמשכת שלוש שנים נוספות.