סכסוך שכנים בבית משותף עקב פגיעה בפרטיות

דרגו את המאמר

נציג ועד הבית נהג להתקשר אל דירת השכנים ממספר חסום ולנתק, בכל פעם שבקע מדירתם רעש שהפריע את מנוחתו. אולם השיחות גלשו גם אל השעות הקטנות של הלילה כשלא היה שום רעש, והפכו למטרד קבוע שפגע בפרטיות הדיירים. בעקבות החלטת המשטרה לסגור את התיק נגד השכן, פנה המתלונן לבית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו, ודרש פיצויים בסך של 33,800 שקלים בגין פגיעה בפרטיות.

השכן התקשר וניתק עשרות פעמים בשעות היום והלילה

התובע שהוא סטודנט למשפטים, מתגורר העל דירת הנתבע יחד עם הוריו ושתי אחיותיו הצעירות. לטענתו, במהלך חמישה חודשים בשנת 2013, השכן התקשר לדירתם ממספר חסוי לאורך כל שעות היממה וגם בשעות הקטנות של הלילה, כאשר שיחות אלה היו מלוות בשתיקה ונותקו לאחר שניות ספורות. באחת השיחות שאל השכן את אמו של התובע בלחישה "איפה היהלומים שלך?" ובהמשך נוספו גם צלצולים במתקן האינטרקום של הדירה.

על מנת לברר מיהו אותו שכן מטרידן, התובע פנה לנציג ועד הבית, שהוא הנתבע בעצמו, וביקש לקבל את מפתח לחדר מצלמות האבטחה שבבניין, אולם הנתבע סרב והתנה את מתן המפתחות בהגשת תלונה במשטרה. עוד באותו היום התובע הגיש תלונה וביקש להורות על גישה למצלמות האבטחה. המשטרה דחתה את בקשתו, אך קיבלה את פרטי התלונה.

כשבוע ימים לאחר הגשת התלונה, אחותו של התובע הזעיקה אותו מהאוניברסיטה, וטענה כי השכן הלם בחוזקה על דלת דירתם וצעק עליה ועל אמה בטענה כי הן מרעישות ומפריעות את מנוחתו. השכן קילל אותן וניסה להתפרץ פנימה, אך האם הצליחה לעצור אותו בכניסה והזמינה ניידת.

התובע חשד כי נציג ועד בית הוא האחראי להטרדות הסדרתיות

לנוכח אותו אירוע אלים חשד התובע כי השכן הוא המטרידן הסדרתי, ופנה שוב לתחנת המשטרה עם דוח מפורט ומעודכן של אותן שיחות ממספר חסוי. המשטרה פתחה בחקירה פלילית וחשפה באמצעות פלט שיחות נכנסות כי השכן הוא אכן המטריד.

הנתבע הודה במעשיו ואישר שביצע את השיחות במטרה להפריע למשפחת התובע בכוונה תחילה, אולם לאחר החקירה המשטרה החליטה לסגור את התיק ולא להעמידו לדין. על כן התובע הגיש תביעה אזרחית בעילה של פגיעה בפרטיות.

בכתב ההגנה טען הנתבע כי התובע ובני משפחתו הפריעו את מנוחתו, בכך שנהגו להדליק גריל פחמים במרפסת על אף שחל איסור לעשות כן, וכאשר פנה אליהם כנציג הוועד שיפסיקו עם מנהג זה, הוא נענה בסירוב, באיומים ובגידופים. עוד הוסיף כי לאורך היממה דיירי הבית המתגוררים מעליו מקפיצים בדירתם כדור ונוהגים להזיז רהיטים ולהרעיש בכוונה. ואף הזמינו נגדו משטרה בטענה שניסה לפרוץ לביתם.

הנתבע פנה לעירייה ולמשטרה כדי לפתור את בעיית הרעש, אולם פניותיו העלו חרס, לכן החליט להתקשר לביתם בכל פעם שעלה משם רעש, וכך נהג לעשות במשך תקופה ארוכה, עד שהוגשה נגדו תלונה במשטרה.

הנתבע ציין כי הוא נכה צה"ל המחלים מסרטן ומנהל יחסים טובים עם יתר דיירי הבניין. הוא הכחיש כי שאל את אמו של התובע היכן היהלומים שלה, או שהטריד את בני המשפחה באינטרקום ואף טען כי רוב השיחות בוצעו במהלך היום, על כן אין מקום לפיצויים בגין פגיעה בפרטיות.

השכן יפצה את התובע בסך של 20,000 שקלים

לאחר שמיעת טענות הצדדים, הגיע בית המשפט למסקנה שדין התביעה להתקבל בחלקה, וקבע כי הנתבע פגע בפרטיותם של התובע ובני ביתו עקב ביצוע שיחות טלפון חוזרות ונשנות ממספר חסוי המלוות בשתיקה וניתוק. על כן חייב אותו לפצות את התובע בסך של 20,000 שקלים, בצירוף הוצאות משפט בסך של 750 שקלים.

ת"ק 21594-08-14